מושג
סמליות
בפסיכואנליזה, ייצוג של רעיון מודחק באמצעות תחליף שמשמעותו קבועה במידה רבה בין אנשים ובין תרבויות ואינה ידועה למי שמשתמש בו, כמו בחלומות, במיתוסים, בפולקלור ובסימפטומים. במובן המדויק היא נבדלת מן המטפורה ומן הלשון הציורית המודעת: הרעיונות המסומלים נוגעים לגוף, למשפחה, ללידה, לאהבה ולמוות, ורק מה שמודחק מסומל.
- מושגי־משנה
- שוויון סימבולי
- חיבורים מרכזיים
- 4
- קשור ל
- הדחקה
פותח בידי
- ארנסט ג'ונס 1918 מאמרו של ג'ונס נתן את התיאור הקלאסי של 'הסמליות האמיתית' והבדיל אותה מן המטפורה ומן השימוש הרחב יותר של יונג ושל זילברר.
- מלאני קליין 1930 דרך הניתוח של דיק טוענת קליין שהחרדה מפנטזיות סדיסטיות מניעה את הילד להעתיק את עניינו מגוף האם לאובייקטים חדשים וחדשים. לכן יצירת הסמלים היא הבסיס ליחסו של הילד לעולם החיצוני ולסובלימציות שלו.
נגזר מתוך
- הדחקה 1918 לפי ג'ונס, סמליות אמיתית נוצרת רק מרעיונות מודחקים, ולכן היא פועלת בכיוון אחד בלבד, מן המודחק אל תחליפו.
עובד מחדש בידי
- חנה סגל 1957 סגל יצאה מתאוריית הסמליות של ארנסט ג'ונס, ראתה בסמל יחס בין האני, האובייקט והסמל, והרחיבה את המושג מעבר למודחק: היא הבחינה בין השוויון הסימבולי הקונקרטי של החשיבה הפסיכוטית לבין הסמל האמיתי, הנוצר באמצעות האבל בעמדה הדפרסיבית, שעליו נשענות הסובלימציה, החשיבה והתקשורת.