מושג
המודל המבני
חלוקת האישיות הנפשית בידי פרויד לשלוש ערכאות, הסתמי, האני והאני העליון, כפי שהוצגה ב"האני והסתמי" (1923). המודל בא להשלים את המודל הטופוגרפי המוקדם של המערכות הלא-מודעת, הקדם-מודעת והמודעת, לאחר שפרויד הכיר בכך שהאני המתגונן והערכאה המוסרית הם עצמם לא-מודעים ברובם, כך שלא ניתן עוד למפות את הקונפליקטים של חיי הנפש על הקו שבין מודע ללא-מודע.
התפתחות
1923
זיגמונד פרויד הוצג בידי
משהתברר לו שחלק נכבד מן האני ומהגנותיו הוא עצמו לא-מודע, פרויד מחליף ב"האני והסתמי" את החלוקה לפי התודעה בשלוש רשויות, הסתמי, האני והאני העליון, וב"הרצאות מבוא חדשות" (1933) נותן למודל את השרטוט המוכר שלו ביותר.
קשרים
- 1923 הוצג בידי זיגמונד פרויד
משהתברר לו שחלק נכבד מן האני ומהגנותיו הוא עצמו לא-מודע, פרויד מחליף ב"האני והסתמי" את החלוקה לפי התודעה בשלוש רשויות, הסתמי, האני והאני העליון, וב"הרצאות מבוא חדשות" (1933) נותן למודל את השרטוט המוכר שלו ביותר.
חיבורים
- 1923
- 1933
מבוא לפסיכואנליזה – סדרה חדשה של הרצאות
מבוא לפסיכואנליזה – סדרה חדשה של הרצאות (Neue Folge der Vorlesungen zur Einführung in die Psychoanalyse) הוא ספר ובו שבע הרצאות נוספות של זיגמונד פרויד, שיצא לאור בווינה בהוצאת Internationaler Psychoanalytischer Verlag בדצמבר 1932, ושנת ההוצאה הרשומה בו היא 1933. ההרצאות, הממוספרות XXIX עד XXXV, ממשיכות את "מבוא לפסיכואנליזה" משנות 1916–1917. אף שנכתבו במתכונת של הרצאות, הן לא נישאו מעולם, ותכליתן לעדכן את הצגת הפסיכואנליזה לאור התיאוריה המאוחרת של פרויד. הן עוסקות ברוויזיה של תורת החלומות; בחלום ובתורת הנסתר; בפירוק האישיות הנפשית לסתמי, לאני ולאני העליון, המסתיים במימרה "Wo Es war, soll Ich werden" (במקום שהיה הסתמי, שם יהיה האני); בחרדה ובחיי הדחפים, ובכלל זה בתפיסה המתוקנת שלפיה האני הוא מושב החרדה; בנשיות; בהסברים, ביישומים ובהכוונות; ובשאלת השקפת העולם, שבה פרויד גורס כי הפסיכואנליזה שייכת להשקפת העולם המדעית.
ראו גם
מקושר מתוך
אישים
הערות שוליים
- האני והסתמי1923 מקור לקשר
- מבוא לפסיכואנליזה – סדרה חדשה של הרצאות1933 מקור לקשר