מושג
מטריצה התייחסותית
השם שנתן סטיבן מיטשל בספרו מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה (1988) למארג היחסים עם אחרים שבו מתעצבת נפשו של אדם ושאותו היא שבה ויוצרת. הוא הציע אותו במקום הדחף כיחידת היסוד של ההסבר הפסיכואנליטי, וכמסגרת העומדת מעל לפיצול בין תאוריות העוסקות ביחסים הממשיים עם אחרים לבין תאוריות העוסקות באובייקטים פנימיים. למטריצה שלושה ממדים שאינם ניתנים להפרדה: העצמי, האחר, ודפוסי האינטראקציה במרחב שביניהם. לפי תפיסה זו הלא-מודע אינו מורכב מנציגי דחף מודחקים אלא מתצורות יחסים שלא שולבו.
התפתחות
1988
הוצג בידי סטיבן מיטשל
בספרו מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה העמיד מיטשל את המטריצה ההתייחסותית (העצמי, האחר והמרחב שביניהם) כמבנה המרכזי של הנפש, במקום הדחף. באמצעותה שילב את התאוריה הבינאישית, את יחסי האובייקט הבריטיים ואת פסיכולוגיית העצמי.
מתוך מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה: אינטגרציה (1988)
קשרים
- 1988 הוצג בידי סטיבן מיטשל
בספרו מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה העמיד מיטשל את המטריצה ההתייחסותית (העצמי, האחר והמרחב שביניהם) כמבנה המרכזי של הנפש, במקום הדחף. באמצעותה שילב את התאוריה הבינאישית, את יחסי האובייקט הבריטיים ואת פסיכולוגיית העצמי.
- הוליד את מודל הקונפליקט ההתייחסותי
שני הרעיונות מגיעים מאותו ספר מ-1988. מודל הקונפליקט מחיל את המטריצה ההתייחסותית על הפסיכופתולוגיה: אם הנפש עשויה מיחסים, הקונפליקט מצוי בין קשרים מתחרים.
חיבורים
- 1988
מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה: אינטגרציה
"מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה: אינטגרציה", שראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד ב-1988, הוא ניסיונו של סטיבן א' מיטשל לעשות סדר בתחום שנראה לו מפוצל בין תיאוריות מתחרות. הספר נשען על ההבחנה שהוא וג'יי גרינברג שרטטו בספרם "יחסי אובייקט בתיאוריה הפסיכואנליטית" בין מודל הדחף, שבו היחסים עם הזולת נובעים מן החתירה לסיפוק הדחפים ומעוצבים על ידה, לבין המודלים ההתייחסותיים, שבהם היחסים עצמם הם ראשוניים ובלתי ניתנים לרדוקציה. מיטשל טוען שמודל הדחף מיצה את תועלתו, ושאת המסורות ההתייחסותיות, שפותחו חלקים-חלקים בידי כותבים שלעתים רחוקות הכירו בהנחות המשותפות להם, אפשר לשזור למודל אחד של קונפליקט התייחסותי: הפסיכואנליזה הבין-אישית, תיאוריית יחסי האובייקט הבריטית, פסיכולוגיית העצמי והפסיכואנליזה האקזיסטנציאלית. במודל זה הנפש משוקעת במטריצה התייחסותית בעלת שלושה ממדים: העצמי, האחר והמרחב שביניהם. במונחים אלה הספר חושב מחדש על המיניות, האינפנטיליזם והנרקיסיזם, על השפעת החוויה המוקדמת, על היחס בין עבר להווה, על השזירה של אשליה ומציאות, על מקומו של הרצון, על החזרה על חוויות כואבות ועל טבעו של המצב האנליטי ושל השינוי באנליזה.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה: אינטגרציה1988מקור לקשר