מושג
מטריצה התייחסותית
השם שנתן סטיבן מיטשל בספרו מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה (1988) למארג היחסים עם אחרים שבו מתעצבת נפשו של אדם ושאותו היא שבה ויוצרת. הוא הציע אותו במקום הדחף כיחידת היסוד של ההסבר הפסיכואנליטי, וכמסגרת העומדת מעל לפיצול בין תאוריות העוסקות ביחסים הממשיים עם אחרים לבין תאוריות העוסקות באובייקטים פנימיים. למטריצה שלושה ממדים שאינם ניתנים להפרדה: העצמי, האחר, ודפוסי האינטראקציה במרחב שביניהם. לפי תפיסה זו הלא-מודע אינו מורכב מנציגי דחף מודחקים אלא מתצורות יחסים שלא שולבו.
- מושג־על
- פסיכואנליזה התייחסותית
- הוצג בידי
- סטיבן מיטשל
- חיבורים מרכזיים
- 1
- קשור ל
- מודל הקונפליקט ההתייחסותי
הוצג בידי
- סטיבן מיטשל 1988 בספרו מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה העמיד מיטשל את המטריצה ההתייחסותית (העצמי, האחר והמרחב שביניהם) כמבנה המרכזי של הנפש, במקום הדחף. באמצעותה שילב את התאוריה הבינאישית, את יחסי האובייקט הבריטיים ואת פסיכולוגיית העצמי.
הוליד את
- מודל הקונפליקט ההתייחסותי שני הרעיונות מגיעים מאותו ספר מ-1988. מודל הקונפליקט מחיל את המטריצה ההתייחסותית על הפסיכופתולוגיה: אם הנפש עשויה מיחסים, הקונפליקט מצוי בין קשרים מתחרים.