מושג
תצורת תגובה
אימוץ עמדה הפוכה למשאלה מודחקת.
- מושג־על
- הגנה
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 2
- קשור ל
נגזר מתוך
- הדחקה 1905 פרויד תופס בתחילה את תצורת התגובה כדרך לבצע את ההדחקה: במקרה של דורה ההפך מן המחשבה שיש להדחיק מחוזק יתר על המידה כדי שיחזיק אותה מודחקת. ב"עכבה, סימפטום וחרדה" הוא עדיין מדבר על "הדחקה באמצעות תצורת תגובה", אף שהוא מעמיד אותה שם גם כמנגנון הגנה בפני עצמו.
- השקעה נגדית 1926 בנספחים ל"עכבה, סימפטום וחרדה" מציג פרויד את תצורת התגובה כצורה שלובשת ההשקעה הנגדית בנוירוזה הכפייתית: השקעה נגדית פנימית המשנה את האני, בניגוד להשקעה הנגדית החיצונית של ההיסטריה והפוביה, המופנית נגד תפיסות מסוכנות.
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1905 בניתוח המקרה של דורה מציין פרויד שההדחקה מושגת לעתים קרובות בדרך של חיזוק מופרז של ההפך מן המחשבה שיש להדחיק. הוא מכנה זאת "חיזוק תגובתי" (Reaktionsverstärkung), ואת המחשבה המודעת החזקה מדי – "מחשבה תגובתית", המחזיקה את המחשבה הפסולה שכנגדה בהדחקה. באותה שנה מעניקות "שלוש מסות על התיאוריה של המיניות" לתהליך את השם "תצורת תגובה" (Reaktionsbildung).
עובד מחדש בידי
- זיגמונד פרויד 1926 ב"עכבה, סימפטום וחרדה" מנסח פרויד מחדש את תצורת התגובה במסגרת התיאוריה המבנית כשינוי של האני: ההשקעה הנגדית של הנוירוזה הכפייתית, המחזקת את העמדה המנוגדת לדחף שיש להדחיק (חמלה, מצפוניות, ניקיון). הוא מעמיד אותה כמנגנון הגנה לצד הרגרסיה וההדחקה, ומבחין בין תכונות האופי הכלליות של הכפייתי לבין תצורת התגובה של ההיסטרית, הנאחזת באובייקט מסוים אחד.