מושג
התפתחות פסיכו-חברתית
תיאורו של אריק אריקסון את התפתחות האישיות כרצף של שמונה שלבים המשתרעים על פני מעגל החיים כולו, שכל אחד מהם מוגדר על ידי משבר בין שתי נטיות מנוגדות: אמון מול חשדנות, אוטונומיה מול בושה וספק, יוזמה מול אשמה, חריצות מול נחיתות, זהות מול בלבול זהות, אינטימיות מול בדידות, פוריות מול קיפאון, ושלמות מול ייאוש. התיאוריה נשענת על השלבים הליבידינליים של פרויד, אך ממקמת את האגו המתפתח בתוך הדרישות והתמיכות של המשפחה, החברה וההיסטוריה, וקובעת, על פי עיקרון אפיגנטי, שלכל שלב יש זמן משלו שבו הוא עולה לקדמת הבמה, ושהוא תלוי באופן שבו נפתרו השלבים שקדמו לו.
התפתחות
1950
אריק אריקסון הוצג בידי
אריקסון הציג את שמונת השלבים בפרק "שמונה גילי האדם" בספרו ילדות וחברה (1950), וחזר וניסח את התכנית ואת העיקרון האפיגנטי שלה בערוב ימיו בספר מעגל החיים שהושלם (1982).
קשרים
- 1950 הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון הציג את שמונת השלבים בפרק "שמונה גילי האדם" בספרו ילדות וחברה (1950), וחזר וניסח את התכנית ואת העיקרון האפיגנטי שלה בערוב ימיו בספר מעגל החיים שהושלם (1982).
- נגזר מתוך התפתחות פסיכו-סקסואלית
ארבעת הגילים הראשונים של אריקסון מקבילים לשלבים האורלי, האנאלי, הפאלי ושלב החביון של פרויד; הספר ילדות וחברה יוצא מאזורי הגוף והאופנים של פרויד ומוסיף לכל אחד מהם את המשבר החברתי שהוא מביא.
חיבורים
- 1950
ספרו הראשון של אריקסון מחבר בין פסיכואנליזה קלינית, אנתרופולוגיה תרבותית והיסטוריה, וטוען שאין להבין את התפתחות הילד במנותק מן החברה שבה הוא גדל: כל תרבות פוגשת את שלבי הגוף ואת שלבי האני בדרכי חינוך משלה, ובאמצעותן מעצבת את סוג המבוגר שהיא זקוקה לו. החלק הראשון מציג את השיטה באמצעות תיאורי מקרה, שבהם הסימפטום נקרא בעת ובעונה אחת כאירוע גופני, כאירוע של האני וכאירוע חברתי, ומנסח מחדש את תורת המיניות הילדית של פרויד כמערכת של אזורים ואופנים: לכל אזור בגוף אופן פעולה אופייני – הכנסה פנימה, החזקה, שחרור, חדירה, הכלה – ההופך לדפוס של חיים חברתיים. החלק השני נשען על עבודת השדה של אריקסון בקרב שבט הסיו בדקוטה הדרומית ושבט היורוק בצפון קליפורניה. הוא מראה כיצד דרכי גידול הילדים של עם צייד ביזונים ושל עם דייג סלמון תואמות את כלכלתם ואת תמונת עולמם, וכיצד הסיו, שנותקו מאורח חייהם ההיסטורי, נותרו בלי זהות שאפשר לחיות על פיה. החלק השלישי עוסק בצמיחת האני: כישלון מוקדם של האני אצל ילדה סכיזופרנית, המשחק של הילד כדרך להשתלט על החוויה, והפרק "שמונה גילי האדם", המרחיב את השלבים הליבידינליים לרצף של משברים פסיכו-סוציאליים לאורך מעגל החיים כולו, מאמון בסיסי מול חוסר אמון בינקות ועד שלמות האני מול ייאוש בזקנה. החלק האחרון, "הנעורים והתפתחות הזהות", מוליך את מושג הזהות אל ההיסטוריה: הקטבים של הזהות האמריקנית, דימויי הילדות של היטלר, הנקראים כפנייה אל מרד הנעורים של הצעירים הגרמנים, והסרט הסובייטי על נעוריו של מקסים גורקי, הנקרא כתעודה של זהות מהפכנית רוסית מתהווה. הספר, שיצא במהדורה מתוקנת ומורחבת ב־1963, הביא לקהל רחב את השלבים הפסיכו-סוציאליים ואת מושג משבר הזהות.
- 1982
סקירה קצרה מערוב ימיו, שבה אריקסון חוזר ומנסח את תכנית מעגל החיים האנושי. הוא מציג שוב את הסדר האפיגנטי של שמונת השלבים הפסיכו-חברתיים, שבו לכל שלב יש זמן משלו שבו הוא עולה לקדמת הבמה, והוא נשען על האופן שבו נפתרו השלבים שקדמו לו, ומונה את כוח היסוד שכל שלב מניב. לעומת ניסוחיו המוקדמים, הסקירה מקדישה תשומת לב רבה יותר לזקנה, השלב האחרון במעגל, וליחסים בין הדורות. מאוחר יותר ראתה אור בהוצאת נורטון מהדורה מורחבת, שג'ואן מ. אריקסון שותפה לכתיבתה.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- ילדות וחברה1950 מקור לקשר
- מעגל החיים נשלם: סקירה1982 מקור לקשר