מושג
פוריות
הדאגה, האופיינית לשלב השביעי בתורת אריקסון, בבגרות האמצעית, לכינונו ולהדרכתו של הדור הבא – בהורות, אך גם בעבודה יצרנית ויוצרת ובטיפוח מוסדות. הקוטב שכנגדה הוא הקיפאון, התמקדות מדולדלת בעצמי, וכוח היסוד שהיא מניבה הוא האכפתיות.
התפתחות
1950
הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון הציב את הפוריות מול הקיפאון כגיל השביעי בספר ילדות וחברה, ועשה את פוריותו של גנדי באמצע חייו לנושא מרכזי בספר האמת של גנדי (1969).
מתוך ילדות וחברה (1950);האמת של גנדי: על מקורות האי-אלימות הלוחמנית (1969)
קשרים
- 1950 הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון הציב את הפוריות מול הקיפאון כגיל השביעי בספר ילדות וחברה, ועשה את פוריותו של גנדי באמצע חייו לנושא מרכזי בספר האמת של גנדי (1969).
חיבורים
- 1950
ספרו הראשון של אריקסון מחבר בין פסיכואנליזה קלינית, אנתרופולוגיה תרבותית והיסטוריה, וטוען שאין להבין את התפתחות הילד במנותק מן החברה שבה הוא גדל: כל תרבות פוגשת את שלבי הגוף ואת שלבי האני בדרכי חינוך משלה, ובאמצעותן מעצבת את סוג המבוגר שהיא זקוקה לו. החלק הראשון מציג את השיטה באמצעות תיאורי מקרה, שבהם הסימפטום נקרא בעת ובעונה אחת כאירוע גופני, כאירוע של האני וכאירוע חברתי, ומנסח מחדש את תורת המיניות הילדית של פרויד כמערכת של אזורים ואופנים: לכל אזור בגוף אופן פעולה אופייני – הכנסה פנימה, החזקה, שחרור, חדירה, הכלה – ההופך לדפוס של חיים חברתיים. החלק השני נשען על עבודת השדה של אריקסון בקרב שבט הסיו בדקוטה הדרומית ושבט היורוק בצפון קליפורניה. הוא מראה כיצד דרכי גידול הילדים של עם צייד ביזונים ושל עם דייג סלמון תואמות את כלכלתם ואת תמונת עולמם, וכיצד הסיו, שנותקו מאורח חייהם ההיסטורי, נותרו בלי זהות שאפשר לחיות על פיה. החלק השלישי עוסק בצמיחת האני: כישלון מוקדם של האני אצל ילדה סכיזופרנית, המשחק של הילד כדרך להשתלט על החוויה, והפרק "שמונה גילי האדם", המרחיב את השלבים הליבידינליים לרצף של משברים פסיכו-סוציאליים לאורך מעגל החיים כולו, מאמון בסיסי מול חוסר אמון בינקות ועד שלמות האני מול ייאוש בזקנה. החלק האחרון, "הנעורים והתפתחות הזהות", מוליך את מושג הזהות אל ההיסטוריה: הקטבים של הזהות האמריקנית, דימויי הילדות של היטלר, הנקראים כפנייה אל מרד הנעורים של הצעירים הגרמנים, והסרט הסובייטי על נעוריו של מקסים גורקי, הנקרא כתעודה של זהות מהפכנית רוסית מתהווה. הספר, שיצא במהדורה מתוקנת ומורחבת ב־1963, הביא לקהל רחב את השלבים הפסיכו-סוציאליים ואת מושג משבר הזהות.
- 1969
האמת של גנדי: על מקורות האי-אלימות הלוחמנית
מחקר פסיכוהיסטורי על מוהנדס גנדי באמצע חייו, הסובב סביב שביתת הטקסטיל באחמדאבאד ב־1918. אריקסון שואל כיצד הצליח גנדי להניע את עם הודו הן ברוח והן בפוליטיקה, עד שהיה, כלשון ההוצאה לאור, למחדש המהפכני של האי-אלימות הלוחמנית, והודו הייתה לארץ האם של המרי האזרחי רחב ההיקף. הספר מתחקה אחר האופן שבו צמחו הפוריות של גנדי, דאגתו של אמצע החיים למה שאדם מכונן ומדריך למען הבאים אחריו, ושיטת ההתנגדות הבלתי אלימה שלו, מתוך תולדות חייו האישיות ומתוך המצב ההיסטורי של זמנו. יחד עם לותר הצעיר קבע הספר את הדגם של הפסיכוהיסטוריה. הוא זכה בפרס פוליצר ובפרס הספר הלאומי ב־1970.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- ילדות וחברה1950מקור לקשר
- האמת של גנדי: על מקורות האי-אלימות הלוחמנית1969מקור לקשר