מושג
פסיכוהיסטוריה
יישום ההבנה הפסיכואנליטית להיסטוריה ולחייהן של דמויות היסטוריות, תוך קריאת ההתפתחות האישית והאירועים הקולקטיביים זה לאור זה. מחקרו של פרויד על לאונרדו דה וינצ'י היה דוגמה מוקדמת; ספריו של אריקסון על לותר ועל גנדי נתנו לתחום את הדגם שלו וחלק ניכר משיטתו, והשם רווח בשנות ה־60 וה־70.
- חיבורים מרכזיים
- 3
פותח בידי
- אריק אריקסון 1958 הספרים לותר הצעיר (1958) והאמת של גנדי (1969) קבעו את הדגם לפסיכוהיסטוריה, הקוראת את משבריו האישיים של מנהיג יחד עם המשברים ההיסטוריים של זמנו.