מושג
פנטזיה ראשיתית
המונח של פרויד לקבוצה קטנה של פנטזיות טיפוסיות המצויות אצל כל הנוירוטיים, ובהן סצנת הראשית, הפיתוי והסירוס, שלדעתו אולי הן מורשת פילוגנטית הממלאת את הפערים בחוויה האישית. לפלאנש ופונטאליס קראו בהן פנטזיות על אודות הראשית: כל אחת מהן מעלה תשובה לחידה של ראשית – סצנת הראשית למוצאו של היחיד, הפיתוי למוצא המיניות, והסירוס למוצא ההבדל בין המינים.
- מושגי־משנה
- הסצנה הראשונית
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 3
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1915 פרויד כינה בשם Urphantasien את הפנטזיות הראשיתיות במאמר ״מקרה של פרנויה הסותר את התיאוריה הפסיכואנליטית של המחלה״ (1915): הפנטזיות על צפייה ביחסי המין של ההורים, על פיתוי ועל סירוס. בהרצאה ה־23 של ״הרצאות מבוא לפסיכואנליזה״ (1916–1917) העלה את האפשרות שהן מורשת פילוגנטית.
פותח בידי
- ז'אן לפלאנש 1964 במאמר ״פנטזיה ראשיתית, פנטזיות על אודות הראשית, ראשית הפנטזיה״ (1964) קראו לפלאנש ופונטאליס את הפנטזיות הראשיתיות של פרויד, הסצנה הראשיתית, הפיתוי והסירוס, כפנטזיות על אודות הראשית. כל אחת מהן מעלה על הבמה תשובה לחידת ראשיתו של הסובייקט: ראשית הסובייקט, ראשית המיניות וראשית ההבדל בין המינים.
- ז'אן-ברטראן פונטאליס 1964 פונטאליס כתב עם לפלאנש את המאמר מ־1964. המאמר רואה בפנטזיות הראשיתיות של פרויד פנטזיות על אודות הראשית, ומבנה שבתוכו מתרחשת הפנטזיה של הסובייקט עצמו.
זכה לביקורת מצד
- ז'אן לפלאנש 2000 במבט לאחור ב־2000 על המסה מ־1964 שכתב עם פונטאליס, תיאר אותה לפלאנש כחשיפה היסטורית של המושג הפרוידיאני ולא כאימוץ שלו. הוא דחה את ביסוס הפנטזיות הראשיתיות של פרויד בזיכרון מורש, והעמיד במקומן צפנים שהתרבות מספקת, ובהם תסביך אדיפוס.