מושג
המטופל כמטפל של האנליטיקאי
התזה של הרולד סרלס, ממאמרו משנת 1975 "המטופל כמטפל של האנליטיקאי שלו", שלפיה אחת השאיפות החזקות ביותר של בני אדם זה כלפי זה היא במהותה פסיכותרפויטית. היא מתחילה בחודשי החיים הראשונים ומכוונת תחילה אל ההורים. לפי תפיסה זו המטופל חולה בין השאר משום שהשאיפה הזאת סוכלה או לא זכתה להכרה. באנליזה המטופל מנסה, לעתים קרובות שלא במודע, לרפא את האנליטיקאי, והאנליטיקאי צריך להכיר במאמצים אלה ולקבל אותם, משום שצמיחתו של המטופל תלויה בכך שיכולתו הטיפולית תתקבל. פרשנים מדגישים שסרלס התכוון למשאלה ראשונית הנובעת מאהבה, ולא לתיקון של נזק שנגרם.
התפתחות
1975
הוצג בידי הרולד סרלס
התזה הוצגה במאמר משנת 1975 "המטופל כמטפל של האנליטיקאי שלו", שנדפס שוב ב"העברה נגדית ונושאים קשורים" (1979). לפיה שאיפה פסיכותרפויטית מולדת, המכוונת תחילה אל ההורים, היא מן השאיפות האנושיות החזקות ביותר, והמטופל מבקש לרפא את האנליטיקאי.
מתוך העברה נגדית ונושאים קשורים: מאמרים נבחרים (1979)
קשרים
- 1975 הוצג בידי הרולד סרלס
התזה הוצגה במאמר משנת 1975 "המטופל כמטפל של האנליטיקאי שלו", שנדפס שוב ב"העברה נגדית ונושאים קשורים" (1979). לפיה שאיפה פסיכותרפויטית מולדת, המכוונת תחילה אל ההורים, היא מן השאיפות האנושיות החזקות ביותר, והמטופל מבקש לרפא את האנליטיקאי.
חיבורים
- 1979
העברה נגדית ונושאים קשורים: מאמרים נבחרים
"העברה נגדית ונושאים קשורים" (ניו יורק: International Universities Press, 1979; מהדורה בכריכה רכה 1999) הוא הקובץ השני של מאמרי הרולד פ. סרלס, אחרי "מאמרים על סכיזופרניה ונושאים קשורים" (1965). עשרים וארבעה פרקיו, ולצדם מבוא, באים מתקופת עבודתו המאוחרת. רובם עוסקים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית אינטנסיבית עם מטופלים סכיזופרנים וגבוליים, ובמעורבותו הרגשית של האנליטיקאי עצמו בעבודה זו. סרלס רואה ברגשות האנליטיקאי, ובהם אשמה, תקווה, מסירות והדחף לרפא, עדות קלינית על המטופל ועל הקשר, ולא הפרעה שיש לסלק. כמה מאמרים מתארים את שלבי הטיפול: מאוטיזם וסימביוזה פתולוגית, דרך סימביוזה אמביוולנטית, אל סימביוזה טיפולית שממנה יכולה להתפתח אינדיבידואציה. אחרים דנים בהעברה דלוזיונלית ובתפיסות הממשיות של המטופל את האנליטיקאי; בהתגבשות הזהות ובזהות כפולה או מרובה בתפקוד הגבולי; בתהליכים פרנואידיים בתוך צוות טיפולי בבית החולים; באלימות בסכיזופרניה; ובתופעות מעבר. בכרך נכלל גם המאמר הארוך "המטופל כמטפל של האנליטיקאי שלו". סרלס טוען בו שבכל אדם פועלת שאיפה טיפולית כלפי הזולת, שהמחלה הנפשית קשורה בתסכולה של שאיפה זו, ושעל האנליטיקאי לאפשר למטופל לעזור לו. ביקורות ספרים, דיונים ומסה על תהליכים לא-מודעים ביחס למשבר הסביבתי מרחיבים את היריעה. הביקורת ב-Library Journal שיבחה את הפרוזה הבהירה והנקייה מז'רגון, את דיוקנאות המטופלים החיים, ואת תחושת האנושיות המשותפת למטופלים ולמטפליהם.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- העברה נגדית ונושאים קשורים: מאמרים נבחרים1979מקור לקשר