אובייקט חלקי

אובייקט של הדחפים שהוא חלק או תפקיד של אדם ולא האדם כולו, כמו השד, הפין או הצואה, או דבר שהתינוק משווה להם. קארל אברהם תיאר שלב של "אהבה חלקית" לאובייקט (1924). מלאני קליין עשתה את האובייקט החלקי לנקודת המוצא של החיים הנפשיים. היחס הראשון של התינוק הוא אל השד, הנחווה כישות עצמאית ומתפצל לשד טוב ומספק ולשד רע ומתסכל, שכל אחד מהם נאהב או נשנא במלוא העוצמה. בעמדה הדיכאונית התינוק מתחיל להתייחס לאובייקטים שלמים: הוא רואה שהטוב והרע באים מאם אחת, אדם נפרד שהוא אוהב ושונא בו בזמנית. היחס לאובייקטים חלקיים ממשיך להתקיים בפנטזיה ושב ומופיע במצבים פסיכוטיים וגבוליים.