מושג
נרקיסיזם שלילי
מונחו של אנדרה גרין לנרקיסיזם הנשלט בידי דחף המוות, שאותו העמיד לצד נרקיסיזם החיים, השואף לאחדות האגו. במקום להשקיע באגו הוא חותר לצמצומו עד לאפס, לכיבוי התשוקה ולניתוק כל קשר לאובייקטים; במרפאה הוא מתגלה כריקנות, כמשיכה אל האין וכנסיגה מן היחסים.
התפתחות
ללא תאריך
הוצג בידי אנדרה גרין
גרין הניח נרקיסיזם של מוות, שכינה נרקיסיזם שלילי, לצד נרקיסיזם החיים המבקש את אחדות האני: מטרתו ביטול האני, שאיפה אל האפס. המאמרים שקובצו בספרו מ-1983 מפתחים אותו.
מתוך עבודת השלילי (1993);נרקיסיזם של חיים, נרקיסיזם של מוות (1983)
קשרים
- הוצג בידי אנדרה גרין
גרין הניח נרקיסיזם של מוות, שכינה נרקיסיזם שלילי, לצד נרקיסיזם החיים המבקש את אחדות האני: מטרתו ביטול האני, שאיפה אל האפס. המאמרים שקובצו בספרו מ-1983 מפתחים אותו.
- נגזר מתוך דחף המוות
הנרקיסיזם השלילי הוא הנרקיסיזם של דחף המוות אצל גרין: בעוד נרקיסיזם החיים מלכד את האני לאחדות, הוא חותר לכיליון האני.
חיבורים
- 1983
נרקיסיזם של חיים, נרקיסיזם של מוות
קובץ מסות של אנדרה גרין על הנרקיסיזם, שחלקן לא פורסמו קודם לכן, מאת מחבר שעסק בנושא מאז 1963. פרויד הציג את הנרקיסיזם ב-1914 והניח לו לסגת לאחר התיקונים של 1920 בקירוב: הניגוד בין דחפי החיים לדחף המוות, הטופיקה השנייה ותאוריה חדשה של החרדה. גרין קושר את הנרקיסיזם לתאוריית הדחפים האחרונה הזאת. לצד הנרקיסיזם החיובי של דחפי החיים, השואף לאחדות האני, הוא מניח נרקיסיזם של מוות, שאותו הוא מכנה נרקיסיזם שלילי, החותר לביטול האני בשאיפה אל האפס. החלק הראשון עוסק בתאוריה של הנרקיסיזם (האחד, האחר והניטרלי; הנרקיסיזם הראשוני כמבנה או כמצב; החרדה), החלק השני מתאר צורות קליניות (הנרקיסיזם המוסרי, המין הניטרלי, האם המתה), ואחרית דבר על האני כבן-תמותה ובן-אלמוות מסתיימת בדמותו של נרקיס בעל שני הפנים כיאנוס. הספר ראה אור בהוצאת Minuit ב-1983, ובתרגומו של אנדרו ולר לאנגלית יצא בשם Life Narcissism, Death Narcissism (2001).
- 1993
ספרו של אנדרה גרין על השלילי בפסיכואנליזה. המושג בא מהגל; לאקאן הכניס אותו לפסיכואנליזה בפרשנותו מחדש לפרויד ולאחר מכן זנח אותו. גרין מכנס תחת עבודת השלילי את ההדחקה, הדחייה (פורקלוזיה), ההכחשה והשלילה, ולצדן את הפיצול ואת ההזיה השלילית, כדי להראות מה מאחד אותן ובה בעת להבחין בין השפעותיהן, החושפות יותר מכול את מבנה הסובייקט ומעצבות את תוצאת האנליזה. לאחר השוואה בין הגל לפרויד הוא מתחקה אחר השלילי במקומות שבהם הוא אינו מזוהה בדרך כלל אצל פרויד, כמו עבודת החלום, האבל וההזדהות, ועוקב אחר דרכו הקלינית של פרויד מן הנוירוזה כשלילי של הפרוורסיה ועד המזוכיזם שמאחורי התגובה הטיפולית השלילית, שאת הפסימיות שבה הוא קורא כאופיינית למבני הגבול. פרקים מאוחרים יותר עוסקים בדחף המוות, בנרקיסיזם השלילי ובפונקציה הדה-אובייקטלית, במזוכיזם בכישלונות האנליזה, בפיצול במקרי הגבול, בהזיה השלילית ובסובלימציה. השלילי אינו פתולוגי בלבד: יש לסרב לעודף הדחף כדי להשתייך לקהילה האנושית. הספר מסתיים בשאלה מדוע אצל אחדים הופך ה״לא״ הזה לסירוב לחיות. הספר ראה אור בהוצאת Minuit ב-1993, ובתרגומו של אנדרו ולר לאנגלית יצא בשם The Work of the Negative (1999).
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- עבודת השלילי1993מקור לקשר
- נרקיסיזם של חיים, נרקיסיזם של מוות1983מקור לקשר