מושג
יחסי אובייקט נרקיסיסטיים
תיאורו של הרברט רוזנפלד, במאמרו מ-1964 על הפסיכופתולוגיה של הנרקיסיזם, לאופן שבו מטופלים נרקיסיסטיים מתייחסים לאובייקטים: לא בנסיגה מהם, כפי שרמז המודל של פרויד, אלא בנטילת בעלות אומניפוטנטית עליהם. באמצעות הפנמה אומניפוטנטית נתבעות תכונותיו הטובות של האובייקט כשל העצמי, ובאמצעות השלכה אומניפוטנטית מושלכים לתוכו חלקים לא רצויים של העצמי, ואז הוא מוחזק מופחת ערך. העצמי והאובייקט אינם נבדלים זה מזה, ולכן הנפרדות של האובייקט, ועימה התלות בו והקנאה בו, אינן נחוות לעולם. התוצאה היא אידיאליזציה עצמית גרנדיוזית, שכונתה מאוחר יותר נרקיסיזם ליבידינלי, ובאנליזה היא מתגלה כהעברה המבטלת את ערכה של עזרת האנליטיקאי.
- מושג־על
- נרקיסיזם
- הוצג בידי
- הרברט רוזנפלד
- חיבורים מרכזיים
- 2
- קשור ל
- הזדהות השלכתית
הוצג בידי
- הרברט רוזנפלד 1964 מאמרו של רוזנפלד מ-1964 תיאר את הנרקיסיזם לא כנסיגה מן האובייקטים אלא כיחס אומניפוטנטי אליהם, שבו טובו של האובייקט מנוכס בהפנמה וחלקיו הלא רצויים של העצמי מושלכים לתוכו, כך שהנפרדות, התלות והקנאה מוכחשות.
נגזר מתוך
- הזדהות השלכתית 1964 יחס האובייקט הנרקיסיסטי האומניפוטנטי נשען על הזדהות השלכתית והזדהות הפנמתית: חלקים מן העצמי מושלכים אל תוך האובייקט, והאובייקט מופנם כאילו היה העצמי, כך שאין הכרה באובייקט נפרד.