מושג
אינטרויקציה
התהליך שבו הסובייקט מכניס אל תוכו, בפנטזיה, אובייקטים ותכונותיהם מן החוץ, ושם הם נעשים חלק מן האגו או מתמקמים כאובייקטים פנימיים. פרנצי טבע את המונח ב־1909 כמקבילו ההפוך של ההשלכה: הפרנואיד מוציא אל העולם החיצון את מה שאינו נסבל, ואילו הנוירוטי מכניס כמה שיותר מן העולם החיצון אל תחום ענייניו. פרויד אימץ את המונח לתיאור האבל והמלנכוליה ולתיאור היווצרות האני העליון מן ההורים המופנמים. בעבודתה של קליין, יחסי הגומלין בין אינטרויקציה להשלכה, מחודשי החיים הראשונים, בונים את העולם הפנימי של אובייקטים טובים ורעים.
- מושג־על
- הגנה
- הוצג בידי
- שאנדור פרנצי
- חיבורים מרכזיים
- 3
- קשור ל
- השלכה
הוצג בידי
- שאנדור פרנצי 1909 פרנצי טבע את המונח הפנמה (אינטרויקציה) ב-1909 לתיאור האופן שבו הנוירוטי מכניס את העולם החיצון אל תוך האני, כמונח־נגד להשלכה של הפרנואיד: הפסיכונוירוטי סובל מהתרחבות האני, והפרנואיד מהצטמקותו.
פותח בידי
- סוזן אייזקס 1943 אייזקס מבחינה בין המנגנון המופשט של האינטרויקציה לבין הפנטזיה של בליעת אובייקט, ורואה בפנטזיה את האופן שבו הסובייקט חווה את המנגנון.
- מלאני קליין 1946 קליין רואה באינטרויקציה, יחד עם ההשלכה, אחד האמצעים הראשונים של האגו להתמודדות עם חרדה: השד הטוב המופנם נעשה לגרעין של האגו, ואילו רודפים מופנמים מזינים פחדים מבפנים. ההתפתחות התקינה תלויה באיזון מיטבי בין שני התהליכים; על השלכה מופרזת באה תשובה בדמות אינטרויקציה הנחווית כחדירה כוחנית מבחוץ.
כנגדו ניצב
- השלכה השלכה ואינטרויקציה מוצמדות זו לזו כתנועות הפוכות בין פנים לחוץ: הוצאה מן העצמי של מה ששייך לו, והכנסה אל העצמי של מה שמצוי מחוצה לו. פרנצי טבע את האינטרויקציה כמקבילה של ההשלכה, וקליין רואה בשתיהן תהליכים הפועלים ביחסי גומלין מתמידים מראשית החיים. לאקאן חלק על הטענה שהן פשוט היפוכה זו של זו, ומיקם אותן במרשמים שונים.