דחף

בתורת פרויד, כוח קבוע הנובע מתוך הגוף ולוחץ על הנפש לסיפוק, מושג הנמצא על הגבול שבין הנפשי לגופני. ב"דחפים וגורלותיהם" (1915) ייחס לו פרויד ארבעה מאפיינים: דחק, מטרה (סיפוק באמצעות סילוק הגירוי במקורו), אובייקט, שהוא היסוד המשתנה ביותר, ומקור גופני. סיווגיו השתנו: תחילה דחפי האני מול הדחפים המיניים, ומ-1920 דחפי החיים מול דחפי המוות. המהדורה הסטנדרטית של סטרייצ'י תרגמה את Trieb ל-instinct, בחירה שמתרגמים ומבקרים מאוחרים חלקו עליה.