מושג
התקה
העברה של עוצמה רגשית מרעיון משמעותי לרעיון אדיש.
התפתחות
1900
זיגמונד פרויד הוצג בידי
ב"פשר החלומות" פרויד מתאר את ההתקה (Verschiebung) כפעולה הגדולה השנייה של עבודת החלום: העוצמה הנפשית מועברת ממחשבות החלום המהותיות אל יסודות אדישים, כך שמרכז החלום נמצא במקום אחר מתוכנו הסמוי, עיוות שהוא מייחס לצנזורה.
1905
זיגמונד פרויד פותח בידי
מעביר את ההתקה מן החלום אל היווצרות הסימפטום ההיסטרי: הגועל של דורה והלחץ שהיא חשה בחזה הם תחושות שהותקו מאיברי המין, מן הגוף התחתון אל העליון, וקופסת התכשיטים שבחלומה הראשון מתפרשת כתוצר של עיבוי והתקה.
קשרים
- 1900 הוצג בידי זיגמונד פרויד
ב"פשר החלומות" פרויד מתאר את ההתקה (Verschiebung) כפעולה הגדולה השנייה של עבודת החלום: העוצמה הנפשית מועברת ממחשבות החלום המהותיות אל יסודות אדישים, כך שמרכז החלום נמצא במקום אחר מתוכנו הסמוי, עיוות שהוא מייחס לצנזורה.
- 1905 פותח בידי זיגמונד פרויד
מעביר את ההתקה מן החלום אל היווצרות הסימפטום ההיסטרי: הגועל של דורה והלחץ שהיא חשה בחזה הם תחושות שהותקו מאיברי המין, מן הגוף התחתון אל העליון, וקופסת התכשיטים שבחלומה הראשון מתפרשת כתוצר של עיבוי והתקה.
- 1957 הוליד את מטונימיה
לאקאן קורא את ההתקה (Verschiebung) של פרויד בעבודת החלום כמטונימיה: העתקת המשמעות מיסוד אחד לבא אחריו לאורך השרשרת, שבה הלא-מודע משתמש כדי לחמוק מן הצנזורה. באותו אופן הוא קורא את העיבוי כמטפורה.
חיבורים
- 1900
ספרו של פרויד על החלום, שיצא בהוצאת דויטיקה בנובמבר 1899 ועליו שנת הדפוס 1900, טוען שהחלום הוא הגשמה מוסווית של משאלה מודחקת. הוא מציג שיטה לפירוש חלומות באמצעות האסוציאציות של החולם, ומבחין בין התוכן הגלוי של החלום לבין מחשבות החלום הסמויות. עבודת החלום הופכת את אלה לזה באמצעות עיבוי, הסטה, שיקולי ייצוגיות ועיבוד משני. הפרק השביעי מציע מודל של המנגנון הנפשי, המורכב ממערכות הלא-מודע, הסמוך-למודע והמודע, עם צנזורה ביניהן ושני אופני פעולה, התהליך הראשוני והתהליך המשני. הספר הוא גם הניסוח הראשון בדפוס של הנושא שפרויד כינה מאוחר יותר תסביך אדיפוס. פרויד הרחיב אותו במהדורות רבות מאוחרות.
- 1905
תיאור המקרה של "דורה", צעירה וינאית בת שמונה-עשרה (שזוהתה לימים כאידה באואר), שפרויד טיפל בה כאחד-עשר שבועות בסוף שנת 1900; הוא נכתב ב-1901 ופורסם ב-1905 בכתב העת Monatsschrift für Psychiatrie und Neurologie. דורה סבלה משיעול עצבי, מאובדן קול, מקוצר נשימה וממצבי רוח ירודים, ואביה הביא אותה אל פרויד לאחר שהוריה מצאו מכתב שבו רמזה על כוונה להתאבד. מאחורי הסימפטומים חושף פרויד הסתבכות משפחתית: הרומן של אביה עם גברת ק., וחיזוריו של בעלה, מר ק., שדורה סטרה לו לאחר שהציע לה את עצמו על שפת אגם, ושנשיקתו המוקדמת יותר עוררה בה גועל. פרויד מפרש את הסימפטומים כביטוי של משאלות מיניות מודחקות – אהבה למר ק., התעוררות מחודשת של ההיקשרות הילדית לאב, ובשכבה העמוקה ביותר אהבה לגברת ק. – ומעמיד את תיאור המקרה על פירושם של שני חלומות: בית בוער שממנו האב מציל אותה בעוד האם מבקשת להציל את קופסת התכשיטים שלה, ונדודים בעיר זרה לאחר מות האב. דורה הפסיקה את הטיפול ב-31 בדצמבר. באחרית הדבר תולה פרויד את הכישלון בכך שלא זיהה ולא פירש בעוד מועד את העברת רגשותיה כלפי מר ק. אליו, ומציג לראשונה באופן שיטתי את ההעברה כמהדורה חדשה של דחפים ישנים המופנים אל הרופא.
- 1966
קובץ מאמריו של לאקאן, שראה אור בהוצאת Seuil ב-1966: כרך של כתשע מאות עמודים, המכנס מאמרים וחיבורים שנכתבו במשך שלושה עשורים, בין 1936 ל-1966. נכללים בו הטקסט על שלב המראה שהוצג בציריך ב-1949; נאום רומא מ-1953, «הפונקציה והשדה של הדיבור והלשון בפסיכואנליזה», שכונה המניפסט המכונן של הלאקאניזם; «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957); והמאמר מ-1958 על הטיפול בפסיכוזה. במאמרים אלה מוביל לאקאן את 'החזרה לפרויד' שלו דרך הבלשנות הסטרוקטורלית, קורא את הלא-מודע כבנוי כשפה, ויוצא נגד פסיכולוגיית האגו של הרטמן, קריס ולוונשטיין. הספר היה לרב-מכר בצרפת ועשה את לאקאן ל'פרויד הצרפתי', אך גם קיבע את המוניטין שלו ככותב קשה. התרגום השלם הראשון שלו לאנגלית, מאת ברוס פינק בשיתוף הלואיז פינק וראסל גריג, ראה אור בהוצאת W. W. Norton ב-2006.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- קטע מתוך אנליזה של היסטריה1905 מקור לקשר
- כתבים1966 מקור לקשר
- פשר החלומות1900 מקור לקשר