מושג
פירוק
מונח של מלצר, בספר מחקרים באוטיזם (1975), להתפרקותו הסבילית של העצמי במצבים אוטיסטיים. בכך שהוא מניח לקשב לנדוד, הילד מניח לחושים ללכת כל אחד לדרכו, כך שראייה, שמיעה, מגע וריח נצמדים כל אחד למה שמגרה ביותר באותו רגע ואינם מתכנסים עוד על אובייקט אחד; מה שביון כינה שכל ישר (common sense) מתפרק. שלא כמו פיצול פעיל וסדיסטי, הפירוק אינו כרוך בתקיפה או בחרדה, וניתן להרכיבו מחדש כמעט מיד, והוא מותיר מצב נטול מחשבה ולא מצב מפורק לשברים.
התפתחות
1975
הוצג בידי דונלד מלצר
ב'חקירות באוטיזם' מתאר מלצר את הפירוק כהשעיה פסיבית של הקשב, המניחה לחושים להתפרק כך שכל אחד מהם נצמד לאובייקט משלו. בשונה מפיצול, אין בו סדיזם.
מתוך חקירות באוטיזם: מחקר פסיכואנליטי (1975)
קשרים
- 1975 הוצג בידי דונלד מלצר
ב'חקירות באוטיזם' מתאר מלצר את הפירוק כהשעיה פסיבית של הקשב, המניחה לחושים להתפרק כך שכל אחד מהם נצמד לאובייקט משלו. בשונה מפיצול, אין בו סדיזם.
- התפצל מתוך פיצול
כמו פיצול, גם פירוק מפרק את החוויה, אך הוא פסיבי ולא סדיסטי: הקשב פשוט מרפה, החושים ננעים אל אובייקטים נפרדים, והם מתאחדים שוב בקלות כשהקשב חוזר.
חיבורים
- 1975
חקירות באוטיזם: מחקר פסיכואנליטי
דוח של קבוצת מחקר של פסיכותרפיסטים של ילדים, בהנהגת מלצר ועם ג'ון ברמנר, שירלי הוקסטר, דורין ודל ואיסקה ויטנברג, על האנליזה האינטנסיבית של ארבעה ילדים אוטיסטיים: טימי, ג'ון, בארי ופיפי. בפרקים התאורטיים של מלצר האוטיזם במובנו הצר מתואר כמצב נטול מחשבה הנוצר בדרך של פירוק, השעיה סבילה של הקשב המניחה לעצמי להתפרק לאורך קווי החושים. מצבים פוסט-אוטיסטיים מתאפיינים בקשר דו-ממדי, משטח אל משטח, ובהזדהות דביקה, מונח של אסתר ביק שהופיע לראשונה בדפוס בכתביו של מלצר מאותה שנה. המקרים חושפים גם גאוגרפיה משובשת של מרחב החיים, שהמוציא לאור מכנה הגאוגרפיה של האם הפנימית, ושעיצבה מאוחר יותר את תאוריית הקלאוסטרום של מלצר. פרק על הממדיות בתפקוד הנפשי מדרג אופנים חד-ממדיים, דו-ממדיים, תלת-ממדיים וארבע-ממדיים של התייחסות לאובייקטים, למרחב ולזמן; המוציא לאור מציג אותו כתאוריה הראשונה של ממדיות בפסיכואנליזה.
ראו גם
מקושר מתוך
אישים
הערות שוליים
- חקירות באוטיזם: מחקר פסיכואנליטי1975מקור לקשר