מושג
מצבי בלבול
בתיאור הקלייניאני של הרברט רוזנפלד, שהוצג לראשונה במאמרו מ-1950 על סכיזופרניה כרונית, מצבים שבהם קורס הפיצול התקין, המפריד בין ההיבטים הטובים להיבטים הרעים של העצמי ושל אובייקטיו, כך שאהבה ושנאה, ואובייקטים טובים ורעים, מתערבבים ואין להבחין ביניהם. אז חושש המטופל שהדחפים ההרסניים יגברו על הדחפים האוהבים ויהרסו את העצמי ואת האובייקט הטובים. רוזנפלד קשר מצבים אלה במיוחד לקנאה, התוקפת את האובייקט הטוב עצמו, ומצא אותם בסכיזופרניה כרונית וגם אצל מטופלים הפגועים פחות. הוא ראה בבלבול מצב המצוי בין פיצול לאינטגרציה: הוא עשוי לבשר תנועה אל האינטגרציה או נסיגה ממנה, והוא עצמו עשוי לשמש כהגנה.
התפתחות
1950
הוצג בידי הרברט רוזנפלד
מאמרו של רוזנפלד מ-1950 תיאר את מצבי הבלבול של הסכיזופרניה הכרונית ככישלון של הפיצול התקין בין אובייקטים טובים לרעים, כך שאהבה ושנאה, והעצמי הטוב והעצמי הרע, מתערבבים זה בזה; קליין אימצה את הרעיון בקנאה והכרת תודה.
מתוך הערות על הפסיכופתולוגיה של מצבי בלבול בסכיזופרניות כרוניות (1950)
קשרים
- 1950 הוצג בידי הרברט רוזנפלד
מאמרו של רוזנפלד מ-1950 תיאר את מצבי הבלבול של הסכיזופרניה הכרונית ככישלון של הפיצול התקין בין אובייקטים טובים לרעים, כך שאהבה ושנאה, והעצמי הטוב והעצמי הרע, מתערבבים זה בזה; קליין אימצה את הרעיון בקנאה והכרת תודה.
- 1950 נגזר מתוך פיצול
מצבי הבלבול מוגדרים ביחס לפיצול של קליין: הם נוצרים כאשר הפיצול הראשוני בין אובייקטים טובים לרעים, ובין החלקים האוהבים לשונאים של העצמי, נכשל או קורס, כך שאי אפשר עוד להבחין ביניהם.
חיבורים
- 1950
הערות על הפסיכופתולוגיה של מצבי בלבול בסכיזופרניות כרוניות
מאמר קצר על סכיזופרניה כרונית, שבו מתאר רוזנפלד מצבי בלבול כתוצאה של כישלון הפיצול התקין והמארגן בין אובייקטים טובים לרעים, ובין החלקים האוהבים לחלקים השונאים של העצמי. כאשר הפיצול הזה קורס, אהבה ושנאה מתערבבות, והמטופל חושש שהדחפים ההרסניים יגברו על הדחפים האוהבים ויהרסו את העצמי הטוב ואת האובייקט הטוב. כאשר הקנאה שולטת, האובייקט הטוב עצמו מותקף, כך שאי אפשר עוד להבחין בין טוב לרע, והבלבול נעשה בלתי נסבל. רוזנפלד ממקם את הבלבול בין פיצול לאינטגרציה, ומוצא קשיים כאלה בהפרדה בין טוב לרע, במידה פחותה, גם אצל מטופלים הפגועים פחות. קליין אימצה את הרעיון בספרה קנאה והכרת תודה (1957); המאמר הודפס שוב בספר מצבים פסיכוטיים (1965).