מושג
אזור האגו המשוחרר מקונפליקט
השם הזמני שהציע היינץ הרטמן ב-1939 למכלול פונקציות האגו המתפתחות ופועלות למעשה מחוץ לתחום הקונפליקט הנפשי, כמו תפיסה, כוונה, חשיבה, שפה, זיכרון והתפתחות מוטורית. הרטמן לא טען שפונקציות אלה אינן מושפעות מקונפליקט; הוא טען שעל הפסיכואנליזה לחקור כיצד הן מתפתחות וכיצד הן מסייעות לפרט או מעכבות אותו בהתמודדות עם קונפליקטים, ולא רק את ההגנות של האגו.
התפתחות
1939
הוצג בידי היינץ הרטמן
הרטמן הציע את המונח, כשם זמני, במאמר שהרצה בפני האגודה הפסיכואנליטית של וינה ב-1937 ופרסם ב-1939.
מתוך פסיכולוגיית האגו ובעיית ההסתגלות (1939)
קשרים
- 1939 הוצג בידי היינץ הרטמן
הרטמן הציע את המונח, כשם זמני, במאמר שהרצה בפני האגודה הפסיכואנליטית של וינה ב-1937 ופרסם ב-1939.
- 1939 הוליד את אוטונומיה של האגו
רעיון ההתפתחות האוטונומית של האגו אצל הרטמן צמח מתוך מושג אזור האגו המשוחרר מקונפליקט: שניהם מתארים פונקציות של האגו שאין לגזור אותן מן הדחפים או מן הקונפליקט.
חיבורים
- 1939
פסיכולוגיית האגו ובעיית ההסתגלות
את המאמר הארוך הזה הרצה היינץ הרטמן בפני האגודה הפסיכואנליטית של וינה ב-17 בנובמבר 1937, ופרסם אותו ב-1939 ב-Internationale Zeitschrift für Psychoanalyse und Imago (כרך 24, עמ' 62–135). זהו הניסוח המכונן של פסיכולוגיית האגו הפסיכואנליטית. הרטמן מזכיר שהפסיכואנליזה שואפת להיות פסיכולוגיה כללית במובן הרחב ביותר, ומציין שפסיכולוגיית האגו האנליטית הייתה עד אז בעיקרה פסיכולוגיה של הקונפליקט. הוא יוצא מתיאור ההגנות של האגו אצל אנה פרויד, וקורא לפסיכואנליזה לחקור גם את פונקציות האגו המתפתחות מחוץ לקונפליקט. לפונקציות אלה הוא מציע את השם הזמני "אזור האגו המשוחרר מקונפליקט". אין כוונתו לתחום בנפש שהוא חסין מקונפליקט מעיקרו, אלא לתהליכים שאצל אדם מסוים נשארים למעשה מחוץ לקונפליקט. לטענתו, ההבחנה בין התפתחות דרך קונפליקט להתפתחות שלווה אינה חופפת להבחנה בין הפתולוגי לנורמלי. המחצית השנייה של המאמר הופכת את ההסתגלות לבעיה מרכזית של התאוריה הפסיכואנליטית. האגו הוא איבר ההסתגלות של הפרט. לצד השינוי האלופלסטי והאוטופלסטי של פרויד מונה הרטמן את בחירתה של סביבה חדשה כדרך שלישית. הוא מודד את ההסתגלות ביחס למצבים הצפויים בממוצע, ומתאר את התינוק שנולד כמותאם מיומו הראשון לסביבתו הצפויה הממוצעת. הוא דן גם בהתאמה ההדדית של הפונקציות בתוך האגו, בכוח האגו, באוטומטיזמים, ובמשמעות של כל אלה למושג הבריאות הנפשית. התרגום האנגלי של דייוויד רפפורט ראה אור ב-1958 בשם Ego Psychology and the Problem of Adaptation.
- 1964
מסות על פסיכולוגיית האגו: בעיות נבחרות בתיאוריה הפסיכואנליטית
קובץ זה של מאמרי היינץ הרטמן ראה אור בניו יורק בהוצאת International Universities Press ב-1964 (xv + 492 עמודים). עשרים פרקיו משתרעים על פני יותר משלושה עשורים: ממחקרים קליניים וניסויים מוקדמים משנותיו בווינה ועד למאמרים העיוניים משנות ה-50, שבהם פיתח את פסיכולוגיית האגו הפסיכואנליטית אחרי "פסיכולוגיית האגו ובעיית ההסתגלות". בין המאמרים "Psychoanalysis and the Concept of Health", ו-"Comments on the Psychoanalytic Theory of the Ego", שבו הבחין בין האגו כמערכת נפשית לבין העצמי. מאמרים אחרים הם "The Mutual Influences in the Development of Ego and Id", "Notes on the Theory of Sublimation", שבו פיתח את מושג הניטרול, ו-"Notes on the Reality Principle". מאמרים נוספים עוסקים בתאוריית הדחפים, בפעולה רציונלית ולא רציונלית, בפסיכואנליזה ובסוציולוגיה, ביישום מושגים פסיכואנליטיים במדעי החברה, בפסיכולוגיה התפתחותית, בהשלכות הטכניות של פסיכולוגיית האגו, בסכיזופרניה, בנוירוזה הינקותית, בהתפתחות מושג האגו בכתבי פרויד ובפסיכואנליזה כתאוריה מדעית. המאמרים משנות ה-50 המקובצים כאן פורשים את ההבחנה שלו בין אוטונומיה ראשונית למשנית של האגו. הכרך מביא גם מחקרים על פליטות בפסיכוזת קורסקוב, על זכירת משימות שהושלמו ושלא הושלמו בנוירוזה טורדנית-כפייתית, ועל תאומים. מהדורה גרמנית ראתה אור בשם Ich-Psychologie: Studien zur psychoanalytischen Theorie.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- פסיכולוגיית האגו ובעיית ההסתגלות1939מקור לקשר
- מסות על פסיכולוגיית האגו: בעיות נבחרות בתיאוריה הפסיכואנליטית1964מקור לקשר