גרף המושגים, האישים והחיבורים

משרטטים את הגרף…

פסיכופדיה
מקרא

צמתים

קשרים

במנוחה כל קשר הוא קו אפור דק. צבעו מופיע כשמצביעים עליו ובמיקוד.

מושג

סביבה צפויה ממוצעת

מונח של היינץ הרטמן לתנאים הטיפוסיים, ובראשם טיפול רגיל, שתינוק שנולד יכול לצפות להם. לדעת הרטמן, בין התינוק הרגיל לסביבה כזו שורר מן היום הראשון מצב של מותאמות, אף שבתנאים לא טיפוסיים לא היה מסוגל לשרוד. לכן את כושר ההסתגלות של אדם אפשר להעריך רק ביחס למצבים טיפוסיים או לא טיפוסיים, וההתפתחות יכולה להתקדם בלי שכל שלב בה ייכפה על ידי קונפליקט.

התפתחות

  • 1939

    הוצג בידי היינץ הרטמן

    המאמר מ-1939 מודד שוב ושוב את ההסתגלות ביחס למצבים "durchschnittlich zu erwartende" (צפויים בממוצע), ומתאר את התינוק שנולד כמותאם מן היום הראשון לסביבתו הצפויה הממוצעת.

    מתוך פסיכולוגיית האגו ובעיית ההסתגלות (1939)

קשרים

  • 1939 הוצג בידי היינץ הרטמן
    המאמר מ-1939 מודד שוב ושוב את ההסתגלות ביחס למצבים "durchschnittlich zu erwartende" (צפויים בממוצע), ומתאר את התינוק שנולד כמותאם מן היום הראשון לסביבתו הצפויה הממוצעת.

חיבורים

  • 1939

    פסיכולוגיית האגו ובעיית ההסתגלות

    את המאמר הארוך הזה הרצה היינץ הרטמן בפני האגודה הפסיכואנליטית של וינה ב-17 בנובמבר 1937, ופרסם אותו ב-1939 ב-Internationale Zeitschrift für Psychoanalyse und Imago (כרך 24, עמ' 62–135). זהו הניסוח המכונן של פסיכולוגיית האגו הפסיכואנליטית. הרטמן מזכיר שהפסיכואנליזה שואפת להיות פסיכולוגיה כללית במובן הרחב ביותר, ומציין שפסיכולוגיית האגו האנליטית הייתה עד אז בעיקרה פסיכולוגיה של הקונפליקט. הוא יוצא מתיאור ההגנות של האגו אצל אנה פרויד, וקורא לפסיכואנליזה לחקור גם את פונקציות האגו המתפתחות מחוץ לקונפליקט. לפונקציות אלה הוא מציע את השם הזמני "אזור האגו המשוחרר מקונפליקט". אין כוונתו לתחום בנפש שהוא חסין מקונפליקט מעיקרו, אלא לתהליכים שאצל אדם מסוים נשארים למעשה מחוץ לקונפליקט. לטענתו, ההבחנה בין התפתחות דרך קונפליקט להתפתחות שלווה אינה חופפת להבחנה בין הפתולוגי לנורמלי. המחצית השנייה של המאמר הופכת את ההסתגלות לבעיה מרכזית של התאוריה הפסיכואנליטית. האגו הוא איבר ההסתגלות של הפרט. לצד השינוי האלופלסטי והאוטופלסטי של פרויד מונה הרטמן את בחירתה של סביבה חדשה כדרך שלישית. הוא מודד את ההסתגלות ביחס למצבים הצפויים בממוצע, ומתאר את התינוק שנולד כמותאם מיומו הראשון לסביבתו הצפויה הממוצעת. הוא דן גם בהתאמה ההדדית של הפונקציות בתוך האגו, בכוח האגו, באוטומטיזמים, ובמשמעות של כל אלה למושג הבריאות הנפשית. התרגום האנגלי של דייוויד רפפורט ראה אור ב-1958 בשם Ego Psychology and the Problem of Adaptation.

    Internationale Zeitschrift für Psychoanalyse und Imago, vol. 24, no. 1/2 זכויות יוצרים חיי היוצר ועוד 70 שנה מוגן בזכויות יוצרים המחבר או המתרגם האחרון נפטר ב־1970; מוגן עד סוף 2040.ארצות הברית מעמד לא ידוע פורסם ב־1939; טרם נבדקו הודעת זכויות היוצרים וחידושה.

ראו גם

אישים

הערות שוליים

  1. פסיכולוגיית האגו ובעיית ההסתגלות1939מקור לקשר
Esc

↑ ↓ למעבר · Enter לפתיחה · Esc לסגירה