מאמר
טכניקת המשחק הפסיכואנליטית: היסטוריה ומשמעות
The Psycho-Analytic Play Technique: Its History and Significance
מאמר זה, שפורסם ב-American Journal of Orthopsychiatry באפריל 1955, הוא מבט לאחור של מלאני קליין, בשלהי דרכה, על האופן שבו הגיעה לאנליזה של ילדים באמצעות משחק. היא עוקבת אחר התפתחות הטכניקה מן המקרים הראשונים של ילדים שטיפלה בהם בבודפשט ובברלין ועד לעבודתה המאוחרת, ומתארת את המסגרת שלה: חדר המשחקים והצעצועים הקטנים השמורים לכל ילד לבדו. היא רואה במשחקו של הילד חומר השקול לאסוציאציות החופשיות של המבוגר, שיש לפרש אותו כמותן, לרבות ההעברה השלילית. כן היא מראה כיצד הובילה אותה טכניקת המשחק אל התיאוריה שלה על החרדות המוקדמות, על האובייקטים הפנימיים ועל העמדות.
רעיונות מרכזיים
- טכניקת המשחק של קליין צמחה מן האנליזות הראשונות של ילדים שערכה בבודפשט ובברלין, ועיצבה את כל עבודתה המאוחרת.
- המסגרת האנליטית של הילד היא חדר משחקים ובו צעצועים קטנים ופשוטים השמורים לאותו ילד בלבד.
- משחקו של הילד הוא חומר השקול לאסוציאציות החופשיות של המבוגר, ומפרשים אותו באותה דרך.
- פירוש המשחק כולל גם את ההעברה השלילית.
- טכניקת המשחק הובילה את קליין אל התיאוריה שלה על החרדות המוקדמות, האובייקטים הפנימיים והעמדות.
מה הוא מראה
- 1926
מלאני קליין הצגת טכניקת המשחק
קליין פיתחה את טכניקת המשחק עם מטופליה הילדים הראשונים בבודפשט ובברלין, והציגה את עקרונותיה ב-1926: המשחק של הילד, שנחשב כאסוציאציה חופשית, מפורש באופן ישיר. ב-1955 סקרה את תולדותיה ואת הדרך שבה הובילה אותה לתאוריה שלה.