מאמר
המשמעויות והשימושים של העברה נגדית
The Meanings and Uses of Countertransference
מה הוא מראה
- 1957
היינריך ראקר הצגת הזדהות תואמת
ראקר כינה "הזדהות תואמת" או "הומולוגית" את הזדהותו של האנליטיקאי בכל חלק מאישיותו עם החלק המקביל במטופל (אגו עם אגו, איד עם איד, סופר-אגו עם סופר-אגו). הוא עשה זאת במאמר "המשמעויות והשימושים של העברה נגדית", שהוצג באגודה הפסיכואנליטית הארגנטינאית ב-1953 ופורסם ב-1957.
- 1957
היינריך ראקר הצגת הזדהות משלימה
ראקר כינה "הזדהות משלימה" את הזדהותו של האנליטיקאי עם האובייקטים הפנימיים של המטופל, בעקבות ביטוי של הלנה דויטש. האנליטיקאי מרגיש שמתייחסים אליו כאל האובייקט שהמטופל משליך עליו. הוא עשה זאת במאמר "המשמעויות והשימושים של העברה נגדית" (הוצג ב-1953, פורסם ב-1957).
- 1948
היינריך ראקר הצגת נוירוזת ההעברה הנגדית
מאמרו של ראקר מ-1948 באגודה הפסיכואנליטית הארגנטינאית, "נוירוזת ההעברה הנגדית", שראה אור באנגלית ב-1953 בשם "תרומה לבעיית ההעברה הנגדית", תיאר כיצד הקונפליקטים האינפנטיליים של האנליטיקאי ממשיכים לפעול בנוירוזת העברה נגדית. כשחזר למונח ב-1957 הוא ציטט לצד מאמרו שלו גם את מאמרה של מרגרט ליטל מ-1951.
- 1948
היינריך ראקר פיתוח העברה נגדית
ממאמריו מ-1948 באגודה הפסיכואנליטית הארגנטינאית ואילך ראה ראקר בהעברה הנגדית כלי טכני להבנת המטופל ולא רק סכנה. ב-1957 טען שיש להבין אותה כמכלול התגובה הנפשית של האנליטיקאי, שבתוכו מבחינים בין הזדהויות תואמות למשלימות. הוא הגיע לכך באופן עצמאי, במקביל לפולה היימן שעבדה בכיוון דומה.
- 1957
הלנה דויטש השפעה על היינריך ראקר
ראקר שאל את שמן של "ההזדהויות המשלימות" מהלנה דויטש, שדיברה על "עמדה משלימה" בהזדהויות של האנליטיקאי עם דימויי האובייקט.