ספר
התייחסותיות: מהיקשרות לאינטרסובייקטיביות
Relationality: From Attachment to Intersubjectivity
ספרו האחרון של סטיבן א. מיטשל, שראה אור בהוצאת Analytic Press בשנת 2000, חודשיים לפני מותו. הספר מלכד את הרעיונות שמרכיבים את התפיסה ההתייחסותית של החוויה האנושית. הוא משרטט את צמיחתה של הפרספקטיבה ההתייחסותית בפסיכואנליזה דרך עבודתם של הנס לוואלד, רונלד פיירברן, ג'ון בולבי והארי סטאק סאליבן, שגישותיהם מתכנסות אל ההתייחסותיות הבסיסית של הנפש. החלק הראשון, "מרוחות רפאים לאבות קדמונים", קורא את החזון הפסיכואנליטי של לוואלד דרך רעיונותיו על שפה ומציאות ועל דחפים ואובייקטים. החלק השני, "רמות של ארגון", מציג היררכיה אינטראקציונית של ארבעה אופני התייחסות: מה שאנשים עושים זה עם זה בפועל, חדירות רגשית, תצורות של עצמי-אחר ואינטרסובייקטיביות. בעזרת היררכיה זו הוא בוחן את תורת ההיקשרות, את מושג חיפוש האובייקט של פיירברן ואת האינטרסובייקטיביות ביחסים האנליטיים. בהסתמך על תורת ההיקשרות, על תורת האינטרסובייקטיביות ועל תורת המערכות, מיטשל מצדד בעמדה קלינית המאזנת בין היענותו של האנליטיקאי לבין איפוק אחראי, בין ביטוי עצמי לבין ריסון.
רעיונות מרכזיים
- הנפש היא התייחסותית ביסודה, ועבודתם של לוואלד, פיירברן, בולבי וסאליבן מתכנסת אל תפיסה זו.
- הגותו של הנס לוואלד, על שפה ומציאות ועל דחפים ואובייקטים, נקראת כאחד מיסודותיה של הפרספקטיבה ההתייחסותית.
- ההתייחסות פועלת בארבעה אופנים המסודרים בהיררכיה אינטראקציונית: מה שאנשים עושים זה עם זה, חדירות רגשית, תצורות של עצמי-אחר ואינטרסובייקטיביות.
- תורת ההיקשרות מובאת לדיאלוג עם הפסיכואנליזה ההתייחסותית וממוקמת בתוך היררכיית האופנים הזו.
- מושג חיפוש האובייקט של פיירברן נבחן כמושג העומד בין פרדיגמות.
- ביחסים האנליטיים, האינטרסובייקטיביות מחייבת עמדה שבין ביטוי עצמי לבין ריסון: היענות הכרוכה באיפוק אחראי.
מה הוא מראה
הארי סטאק סאליבן השפעה על סטיבן מיטשל
מיטשל התכשר במסורת הבינאישית במכון וויט, שסאליבן היה ממייסדיו. התאוריה הבינאישית של סאליבן היא אחד משני השורשים של המודל ההתייחסותי שתיארו הוא וגרינברג, ואחד החוטים שהאינטגרציה שלו מ-1988 מאחדת.
רונלד פיירברן השפעה על סטיבן מיטשל
תפיסתו של פרברן שהליבידו מחפשת אובייקט ולא הנאה היא אבן פינה של המודל ההתייחסותי. בספרו התייחסותיות פיתח מיטשל את רעיונו של פרברן על עצמי המורכב מתצורות רבות של עצמי-אחר פנימיות.
הנס לאוולד השפעה על סטיבן מיטשל
בספרו האחרון, התייחסותיות, שאב מיטשל מתיאורו של לואוולד את האחדות הראשונית הבלתי מובחנת של תינוק ואם. הוא קרא את לואוולד כגשר בין תאוריית הדחף לבין החשיבה ההתייחסותית.
ג'ון בולבי השפעה על סטיבן מיטשל
הספר התייחסותיות: מהיקשרות לאינטרסובייקטיביות שואב מתאוריית ההתקשרות של באולבי. מיטשל ראה בה עדות לכך שהצורך בקשר הוא ראשוני ואינו נגזר מן הדחפים.