על המושג של עמדה אוטיסטית-מגעית

אוגדן קורא את חשיבת יחסי האובייקט הבריטית של שני העשורים שקדמו למאמר כמי שהחלה לחקור צורות חוויה החורגות מאלה שתיארו קליין, ויניקוט, פיירברן וביון, ומציע עבורן את המושג עמדה אוטיסטית-מגעית, ראשונית יותר הן מן העמדה הפרנואידית-סכיזואידית והן מן העמדה הדפרסיבית. שלוש העמדות עומדות ביחס דיאלקטי, וכל אחת מהן יוצרת, משמרת ושוללת את האחרות. העמדה האוטיסטית-מגעית היא אופן טרום-סמלי של יצירת חוויה שהתחושה שולטת בו, והיא מעניקה לחוויה חלק ניכר מתחושת התחום שלה ותחושה מוקדמת של המקום שבו החוויה מתרחשת. החרדה האופיינית לה היא אימה שאין לה מילים מפני התפרקות התחום הזה, הנחווית כדליפה, כנפילה או כהתמוססות אל תוך מרחב אינסופי וחסר צורה. בעזרת דוגמאות קליניות דן המאמר בהגנות העיקריות של העמדה, באופני ארגון החוויה שלה, בצורות יחסי האובייקט שלה ובדרכי השינוי הנפשי בה.