מאמר
על המרחב הפוטנציאלי
On Potential Space
אוגדן מציע לקרוא את המרחב הפוטנציאלי של ויניקוט כמצב נפשי הבנוי על סדרה של מתחים דיאלקטיים, בין פנטזיה למציאות, בין אני ללא-אני, בין סמל למסומל, שבהם כל קוטב יוצר את חברו, מעצב אותו ושולל אותו. מצב נפשי זה נוצר בתנועה התפתחותית מן 'האחדות הבלתי נראית' של יחידת אם-תינוק אל 'שלישיות' סובייקטיבית: האם והתינוק כאובייקטים סמליים, ולצדם התינוק כסובייקט מפרש. כאשר הדיאלקטיקה אינה נוצרת או אינה יכולה להישמר, נוצרות צורות מסוימות של פסיכופתולוגיה: חוויית אובייקט הפנטזיה כדבר כשלעצמו, שימוש הגנתי במציאות החוסם את הדמיון, יחס לאובייקט פטישיסטי, ו'אי-חוויה'. אוגדן גם מנסח מחדש את 'העיבוד' של הזדהות השלכתית בידי המקבל כהשבת יכולתו לקיים דיאלקטיקה, כמו זו של אני ולא-אני, שהצטמצמה בשעה שהשתתף באופן לא מודע בפנטזיה הלא-מודעת המוחצנת של המשליך.
רעיונות מרכזיים
- המרחב הפוטנציאלי הוא מצב נפשי הנשען על דיאלקטיקות של פנטזיה ומציאות, אני ולא-אני, סמל ומסומל, שבהן כל קוטב יוצר, מעצב ושולל את חברו.
- הוא מתפתח מן 'האחדות הבלתי נראית' של אם ותינוק אל 'שלישיות' סובייקטיבית שבה התינוק נעשה סובייקט מפרש.
- כישלון ביצירת הדיאלקטיקה או בשמירתה מוליד פתולוגיות מסוימות: אובייקט הפנטזיה כדבר כשלעצמו, שימוש הגנתי במציאות החוסם את הדמיון, יחס לאובייקט פטישיסטי, ו'אי-חוויה'.
- עיבוד של הזדהות השלכתית פירושו שהמקבל משיב לעצמו יכולת לקיים דיאלקטיקה שהצטמצמה בשעת השתתפותו הלא מודעת בפנטזיה המוחצנת של המשליך.
מה הוא מראה
- 1985
תומאס ה. אוגדן פיתוח מרחב פוטנציאלי
אוגדן ניסח מחדש את המרחב הפוטנציאלי של ויניקוט כמתח דיאלקטי בין מציאות לפנטזיה ובין אני ללא-אני, שבו יכול להיווצר סובייקט מסמל ומפרש. הוא תיאר את קריסתו בצורות שונות של פסיכופתולוגיה.
דונלד ויניקוט השפעה על תומאס ה. אוגדן