ספר
העברה והעברה נגדית
Estudios sobre técnica psicoanalítica
Estudios sobre técnica psicoanalítica (בואנוס איירס: Paidós, 1960) מקבץ את מחקריו של היינריך ראקר על הטכניקה הפסיכואנליטית, שנכתבו בבואנוס איירס וראו אור זמן קצר לפני מותו ב-1961. התרגום האנגלי, Transference and Countertransference, יצא ב-1968 כספר מס' 73 בסדרה International Psycho-Analytical Library, והתרגום העברי, "העברה והעברה נגדית", יצא ב-2010. פרקי הספר עוברים מתולדות הטכניקה, הקלאסית והעכשווית, ומתאוריית ההעברה, אל ניתוח ההעברה דרך יחסו של המטופל אל הפירוש, ומשם אל צדו של האנליטיקאי במפגש: נוירוזת ההעברה הנגדית, המשמעויות והשימושים של ההעברה הנגדית, המזוכיזם והמאניה הלא-מודעים של האנליטיקאי, וההתנגדות הנגדית בפירוש. ראקר רואה בהעברה ובהעברה הנגדית שני פנים של קשר אנליטי אחד, שכל אחד מהם מזין את האחר, ומגדיר את ההעברה הנגדית באופן רחב, ככלל תגובתו של האנליטיקאי למטופל, לרבות ההעברות של האנליטיקאי עצמו. באמצעות ההבחנה בין הזדהות תואמת להזדהות משלימה הוא טוען שתגובותיו הרגשיות של האנליטיקאי אינן רק מכשול, אלא אפשר לקרוא בהן מידע על עולמו הפנימי של המטופל, ובלבד שהאנליטיקאי ממשיך לנתח אותן. הספר השפיע רבות באמריקה הלטינית, ולצד עבודתה של פאולה היימן סייע להפוך את ההעברה הנגדית לכלי מרכזי בטכניקה האנליטית.
רעיונות מרכזיים
- ההעברה וההעברה הנגדית הן אחדות אחת: כל אחת מהן מקיימת את האחרת, ויחד הן יוצרות את הקשר האנליטי.
- ההעברה הנגדית מוגדרת באופן רחב: כלל תגובתו של האנליטיקאי להעברות של המטופל, יחד עם ההעברות של האנליטיקאי עצמו אל המטופל.
- בהזדהות תואמת האנליטיקאי מזדהה עם החלקים המקבילים באישיותו של המטופל, אגו עם אגו, סופר-אגו עם סופר-אגו ואיד עם איד; בהזדהות משלימה הוא מזדהה עם האובייקטים הפנימיים של המטופל.
- האנליטיקאי אינו חופשי מנוירוזה: נוירוזת העברה נגדית מתעוררת בתגובה לנוירוזת ההעברה של המטופל, וכשהיא נבחנת היא נעשית אמצעי להבנת המטופל.
- להעברה הנגדית שלוש משמעויות: סכנה לאנליזה, כלי להבנה ולפירוש, וחוויה חוזרת שהיא בה בעת פרק חדש של חיים.
- ההתנגדויות של האנליטיקאי עצמו, ההתנגדויות הנגדיות, מעוותות את ההבנה ומחלישות את הפירוש; התרופה לכך היא אנליזה עצמית מתמשכת של האנליטיקאי לאורך הטיפול.
- מזוכיזם לא-מודע ומאניה לא-מודעת של האנליטיקאי מעצבים את הטכניקה, וכל אחד מהם נבחן כדרך מובחנת שבה עבודת האנליטיקאי עלולה להתעוות.
- אפשר לנתח את ההעברה דרך האופן שבו המטופל מקבל את פירושי האנליטיקאי ומתייחס אליהם.
- העברה נגדית חיובית, אהבתו של האנליטיקאי למטופל, היא כוח המאפשר הבנה ותנאי לאנליזה פורייה.
גלריה
כריכת "העברה והעברה נגדית", תרגומו של ספרו של היינריך ראקר מאת דנה רופין (תל אביב: תולעת ספרים, 2010)