ההדחקה

רעיונות מרכזיים

• ההדחקה היא אחד מגורלות הדחף, באמצע הדרך בין בריחה לגינוי שיפוטי; מהותה בהרחקת דבר מן המודע ובהחזקתו במרחק ממנו.
• הדחקה מתרחשת כאשר אי-העונג שסיפוק הדחף יגרום גובר על העונג שבו; היא אינה הגנה ראשונית, ומניחה את ההפרדה בין פעילות מודעת ללא-מודעת.
• ההדחקה הראשונית מונעת מן המייצג הרעיוני של הדחף כניסה אל המודע ויוצרת קיבעון; ההדחקה במובנה הצר היא הדחקה שלאחר מעשה של נגזרותיו, הנעזרת במשיכה שמפעיל המודחק הראשוני.
• המודחק ממשיך להתקיים ולשגשג בלא-מודע; נגזרות רחוקות או מעוותות דיין מגיעות אל המודע, והאסוציאציה החופשית נשענת על כך, וגם הסימפטומים הם נגזרות כאלה.
• ההדחקה אינדיבידואלית וניידת: היא תובעת לחץ נגדי והוצאת אנרגיה מתמדים, המתרופפים בשינה, וכמות ההשקעה מכריעה את גורלה של נגזרת.
• למייצג הרעיוני ולמכסת האפקט גורלות נפרדים; האפקט נדכא, מופיע כרגש או הופך לחרדה, והדחקה שאינה חוסכת אי-עונג נכשלה.
• תצורות תחליף וסימפטומים אינם תוצר ההדחקה עצמה אלא סימנים לשיבת המודחק; המשותף לכל ההדחקות הוא משיכת ההשקעה, ובדחפים מיניים משיכת הליבידו.
• בהיסטריית חרדה ההדחקה נכשלת: בדרך של הזזה בא בעל חיים במקום האב, הליבידו הופך לחרדה, ובעקבותיו באה פוביה של הימנעויות.
• בהיסטריית המרה האפקט עשוי להיעלם כליל, והסימפטום הוא עצבוב גופני שבו המייצג המודחק מתעבה.
• בנוירוזה כפייתית דחף עוין כלפי אדם אהוב מודחק תחילה בדרך של תצורת תגובה, אך שב בדמות האשמה עצמית והזזה אל זוטות, במאבק שאין לו סוף.

מה הוא מראה

מצוטט בערכים

• הדחקה