סופרת ופסיכואנליטיקאית גרמנייה ילידת רוסיה, שנולדה בסנקט פטרבורג ונודעה עוד לפני הפסיכואנליזה בספרה על ניטשה ובקשרי הידידות שלה עם ניטשה, פאול רה ורילקה. היא פגשה את פרויד בקונגרס ויימאר ב־1911, למדה אצלו בווינה ב־1912–1913, פתחה ב־1915 את הקליניקה הפסיכואנליטית הראשונה בגטינגן והתקבלה ב־1922 לאגודה הפסיכואנליטית של וינה. מאמריה ב״אימאגו״, ובמיוחד על הארוטיקה האנאלית (1916) ועל הנרקיסיזם כתנועה כפולה של התבססות עצמית ושל התמזגות עם הכול (1921), העניקו לתורת הדחפים מפנה פילוסופי ופואטי שפרויד העריך.
- לידה
- 1861
- פטירה
- 1937
- השפיע על
- זיגמונד פרויד
בהשפעת
- זיגמונד פרויד 1912 לאחר שפגשה את פרויד בקונגרס ויימאר ב־1911, שהתה אנדריאס־סלומה בווינה ב־1912–1913, השתתפה בהרצאותיו ובמפגשי יום רביעי ותיעדה זאת ביומנה ״בבית ספרו של פרויד״; מכתבה הפתוח מ־1931, לרגל יום הולדתו השבעים וחמישה, מפרט את מה שקיבלה מתורתו.
פיתוח
- ארוטיקה אנאלית 1916 במאמר ״אנאלי ומיני״ (1916) רואה אנדריאס־סלומה בחינוך לניקיון את האיסור הראשון שהילד פוגש, שדרכו נוצר האני והאנאלי נעשה לדגם של הנדחה והמעורר גועל; היא מתארת את איבר המין הנשי כ״שכור״ מן הקלואקה, ביטוי שפרויד אימץ ב־1917.
במחלוקת עם
- קרל גוסטב יונג 1916 במאמר ״אנאלי ומיני״ מבקרת אנדריאס־סלומה את הליבידו המנותק מן המיניות של יונג: לטענתה, כשהוא ממקם את מהות המיניות מחוץ לה, הוא מחזיר את הדואליזם הישן ומצטרף לתאוריה הישנה שגינתה את המין.
- אלפרד אדלר 1916 במאמר ״אנאלי ומיני״ טוענת אנדריאס־סלומה שאדלר, כמו יונג, מאבד את תפיסת המיניות של פרויד, עד שאצלו הנוירוזה אינה אלא מהלך גרוע יותר של הנפש עצמה, והיא סבורה שיש להפריד בין פרויד לאדלר בתקיפות רבה עוד יותר מאשר בין פרויד ליונג.