פסיכואנליטיקאי אמריקאי יליד גרמניה, שלמד פילוסופיה אצל היידגר לפני שפנה לרפואה, היגר לארצות הברית ב-1939 ולימד שנים רבות בייל. בעובדו בתוך המסגרת הפרוידיאנית ובמקביל מעצב אותה מחדש, טען כי האגו ואובייקטיו מתגבשים יחד מתוך אחדות מקורית בלתי מובחנת, ובמאמר "על הפעולה התרפויטית של הפסיכואנליזה" (1960) מיקם את השינוי האנליטי ביחסו של המטופל עם אנליטיקאי הנושא בתוכו תמונה של מי שהמטופל עשוי להיעשות. במאמרו "שקיעתו של תסביך אדיפוס" (1979) הציג את המאבק האדיפלי כמעשה הכרחי של שחרור מן ההורים, שלעולם אינו מסתיים.
- לידה
- 1906
- פטירה
- 1993
- השפיע על
השפעה על
- תומאס ה. אוגדן קריאתו של אוגדן במאמר של לאוולד 'דעיכת תסביך אדיפוס' מנסחת מחדש את תסביך אדיפוס כתהליך של נטילת הסמכות ההורית והתמרתה. אוגדן קיבל את פרס הנס לאוולד ב-2014.
- סטיבן מיטשל בספרו האחרון, התייחסותיות, שאב מיטשל מתיאורו של לואוולד את האחדות הראשונית הבלתי מובחנת של תינוק ואם. הוא קרא את לואוולד כגשר בין תאוריית הדחף לבין החשיבה ההתייחסותית.