סימביוזה טיפולית

שמו של הרולד סרלס לשלב בפסיכותרפיה של מטופלים סכיזופרנים ושל מטופלים מעורערים מאוד אחרים, שבו המטופל והמטפל נקשרים בתלות הדדית ורגרסיבית עמוקה, עד שלזמן מה אי אפשר לומר אילו רגשות שייכים למי. ברצף השלבים שתיאר, הטיפול עובר מן הסימביוזה הפתולוגית המוקדמת של המטופל, דרך שלב של ניתוק או אוטיזם, אל הסימביוזה הטיפולית, וממנה אל האינדיווידואציה. סרלס ראה בשלב זה את לב העבודה הטיפולית העמוקה ביותר. לדעתו שני המשתתפים מתנגדים לו, ובתוכו כל אחד מהם תורם לצמיחתו של האחר.