מושג
הסמיוטי
בתאוריית ההסמנה של קריסטבה, האופן של המשמעות הקשור בדחפים ובגוף. הוא מונח בקשר הטרום-אדיפלי של התינוק עם האם, לפני כניסתו אל הסימבולי, סדר הסימן, הדקדוק, השיפוט והחוק החברתי הנפתח עם שלב המראה ותסביך אדיפוס. הסמיוטי ניכר במקצב, באינטונציה, בצליל ובשבירות התחביר יותר מאשר במה שהמילים מציינות. כל מבע מערב את שני האופנים, והלשון הפואטית, הפסיכוזה וכתיבת האוונגרד הם המקומות שבהם הסמיוטי משבש את הסימבולי באופן הגלוי ביותר. קריסטבה הציגה אותו בספר מהפכת הלשון הפואטית (1974) והבחינה בינו לבין הסמיוטיקה כמדע הסימנים.
- מושגי־משנה
- הכורה הסמיוטית
- הוצג בידי
- ז'וליה קריסטבה
- חיבורים מרכזיים
- 1
הוצג בידי
- ז'וליה קריסטבה 1974 בעבודת הדוקטורט הממלכתית שלה מ־1974 העמידה קריסטבה את הסמיוטי, האופנות הקדם־מילולית והטעונה בדחפים של ההסמנה, מול הסימבולי, והפכה את יחסי הגומלין ביניהם לבסיס תיאורה את הלשון הפואטית.