הכורה הסמיוטית

קריסטבה שאלה את המילה מטימאוס של אפלטון, שם הכורה היא הכלי הקולט או המינקת של כל ההתהוות, וכינתה בה את המערך הריתמי והנע של מטעני הדחף ושל עצירותיהם, הנוצר אצל התינוק סביב גוף האם לפני שקיימים סימן, סובייקט או אובייקט. הכורה מאורגנת על ידי אילוצים גופניים וחברתיים אך לא על ידי חוק או ייצוג, ואפשר לתפוס אותה רק דרך השפעותיה על הלשון, הפעימות והשברים שלה, ולעולם לא לקרוא לה בשמה ישירות. היא הקרקע שממנה נכנס הסמיוטי אל ההסמנה. קריסטבה הציגה אותה בספר מהפכת הלשון הפואטית (1974), והיא נקראה הן כקשר בין האם לתינוק והן כתקופה שלפני שלב המראה.