מערכת העצמי

בתאוריה של הארי סטאק סאליבן, ארגון החוויה שאדם בונה בילדותו כדי להימנע מן החרדה שהוא חש במגע עם מטפלים מסתייגים, באמצעות מיקוד הקשב במה שזוכה באישור והרחקתו ממה שמעורר הסתייגות. היא שולטת במודעות, כך שמה שאינו הולם אותה נעלם מן העין בהתעלמות סלקטיבית או מורחק כליל מן המודעות בדיסוציאציה, ומאחר שהיא מתנגדת לכל חוויה שעשויה לשנותה, היא נוטה להנציח את עצמה. היא נושאת את תחושת האדם מי הוא ואת פעולות הביטחון שבהן הוא מגן על הערכתו העצמית.