טכניקת המשחק

השיטה שפיתחה מלאני קליין לאנליזה של ילדים צעירים. היא גיבשה אותה בברלין בראשית שנות העשרים והציגה אותה במאמרה מ-1926 על היסודות הפסיכולוגיים של האנליזה המוקדמת. לכל ילד יש מערכת צעצועים קטנים ופשוטים משלו: דמויות קטנות, מכוניות, חיות, קוביות, נייר ועפרונות. הם שמורים בחדר מרוהט בפשטות, והאנליטיקאי מתייחס למה שהילד עושה בהם, יחד עם דיבורו והתנהגותו, כמקבילה לאסוציאציות החופשיות של מבוגר. האנליטיקאי מפרש את החרדות והפנטזיות שהמשחק מבטא, כולל ההעברה השלילית, באופן ישיר ובמילים שהילד יכול להבין. הוא אינו מחנך ואינו מרגיע. לדעת קליין הטכניקה אפשרה להגיע באנליזה לילדים מתחת לגיל שלוש, ומה שגילתה בעזרתה היה לבסיס התאוריה שלה על החרדות המוקדמות, על האובייקטים הפנימיים ועל העמדות. הגישה החינוכית יותר של אנה פרויד לאנליזת ילדים הייתה יריבתה העיקרית.