מושג
פסיכואנליזה אונטולוגית
השם שנתן תומאס אוגדן ב-2019 לממד של הפסיכואנליזה העוסק בהוויה ובהתהוות ולא בידיעה ובהבנה. הוא העמיד אותו מול הפסיכואנליזה האפיסטמולוגית, שאותה מצא אצל פרויד וקליין, ובה העבודה מתרכזת בהפיכת הלא מודע למודע באמצעות פירוש. בפסיכואנליזה האונטולוגית, שאותה קשר בעיקר בוויניקוט ובביון המאוחר, המטרה היא לעזור למטופל לגלות וליצור את מי שהוא ולהתעורר לחיים במלואם. התובנה חשובה בה פחות מן החוויה החיה של ההוויה ביחסים האנליטיים. אוגדן הציג את השתיים כממדים של כל אנליזה, המתקיימים במתח זה עם זה, ולא כאסכולות מתחרות.
התפתחות
2019
הוצג בידי תומאס ה. אוגדן
מתוך להתעורר לחיים בחדר הטיפולים: לקראת רגישות אנליטית חדשה (2021);פסיכואנליזה אונטולוגית או "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" (2019)
קשרים
- 2019 נגזר מתוך O
אוגדן מצא את מקורה של הפסיכואנליזה האונטולוגית במעבר של ביון המאוחר מידיעה על החוויה להתהוות שלה, ובדגש ששם ויניקוט על ההוויה.
חיבורים
- 2021
להתעורר לחיים בחדר הטיפולים: לקראת רגישות אנליטית חדשה
בספר זה, שראה אור בסדרה New Library of Psychoanalysis, מתאר תומס ה' אוגדן תזוזה שהוא מזהה בפסיכואנליזה בת זמננו: מפסיכואנליזה "אפיסטמולוגית", העוסקת בידיעה ובהבנה של המטופל, לפסיכואנליזה "אונטולוגית", העוסקת בהוויה ובהתהוות. בהסתמכו על וויניקוט ועל ביון הוא טוען שמוטב להבין את הנפש לא כמנגנון נפשי אלא כתהליך חי המתרחש בעצם החוויה, ושמטרת האנליזה היא לסייע למטופל להתעורר לחיים במלואם. אחרי מבוא על הוויה והתהוות, הפרקים מציגים את הפסיכואנליזה האונטולוגית, קוראים קריאה צמודה שני מאמרים מאוחרים של וויניקוט על התחושה של ממשות ועל השימוש באובייקט, מתארים כיצד אוגדן מדבר עם מטופליו וכיצד הוא חולם את הפגישה האנליטית, משרטטים את התפתחותן של תאוריות אנליטיות על הנפש ודנים בשפה ובאמת בפסיכואנליזה. הספר מסתיים במסות על הוויה והתהוות בשירתם של רוברט פרוסט ואמילי דיקינסון ועל הכתיבה האנליטית כצורה של סיפורת. דוגמאות קליניות לאורך הספר מראות את האנליטיקאי הממציא מחדש את הפסיכואנליזה עם כל מטופל. תרגום עברי מאת אסף שרירא, בעריכת עמנואל ברמן, ראה אור בהוצאת עם עובד ב-2024.