מושג
שלילה
תהליך הגנתי שבו מחשבה, משאלה או רגש מודחקים מגיעים אל התודעה בצורה שלולה, כמו ב״זו לא אמי״, כך שהסובייקט מכיר בתוכנם באופן שכלי ובה בעת ממשיך להתנער מהם. פרויד תיאר אותה ב-1925 כהסרה של ההדחקה שאינה מגיעה עד לקבלת המודחק.
- מושג־על
- הגנה
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 3
- קשור ל
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1925 ב"השלילה" פרויד מראה שתוכן מודחק יכול להיכנס לתודעה בתנאי שהוא נשלל ("זו לא אמי"): השלילה היא דרך להודע למודחק, הסרה של ההדחקה אך לא קבלה של המודחק. בהמשך הוא גוזר את פונקציית השיפוט מן הדחפים.
התפצל אל
- הכחשה 1971 קוהוט מבחין בין הפיצול האנכי של ההכחשה לבין הפיצולים האופקיים הנוצרים ברובד עמוק יותר על ידי ההדחקה וברובד גבוה יותר על ידי השלילה, במובן שנתן לה פרויד ב-1925.
הוליד את
- עבודת השלילי עבודת השלילי של גרין מרחיבה את השלילה הפרוידיאנית, יחד עם ההדחקה, ההכחשה וצורות אחרות של אמירת לא, לקטגוריה אחת של פעולות נפשיות.