מושג
אופי נקרופילי
בתורת האופי של פרום, מ״לב האדם״ (1964) ובהרחבה ב״האנטומיה של ההרסנות האנושית״ (1973), אוריינטציה של מי שנמשך אל המת, הנרקב, המכני והדומם, רוצה להפוך את החי לחפצים, אוהב כוח ושליטה, ופניו אל העבר. פרום השתמש במילה במובן אופייני ולא מיני, העמיד אותה מול הביופיליה, וסבר שבצירוף עם נרקיסיזם קיצוני וקיבעון סימביוטי היא יוצרת את תסמונת הרקבון.
הוצג בידי
- אריך פרום 1964 ב״לב האדם״ (1964) עקר פרום את המילה נקרופיליה ממובנה המיני כדי לכנות בה אוריינטציית אופי הנמשכת למוות, לרקבון ולמכני, ופיתח אותה עוד ב״האנטומיה של ההרסנות האנושית״ (1973).
כנגדו ניצב
- ביופיליה פרום הציג את אהבת החיים ואת אהבת המוות כשתי אוריינטציות יסוד מנוגדות, המעורבות אצל רוב בני האדם במינונים שונים.