מושג
פיזור זהות
היעדר תחושה מגובשת ויציבה של העצמי ושל האנשים המשמעותיים בחייו של אדם. אריק אריקסון השתמש במונח לתיאור כישלון בגיבוש הזהות במשבר גיל ההתבגרות; אוטו קרנברג הפך אותו לסימן מבני מתמשך של ארגון אישיות גבולי, שבו דימויים סותרים של העצמי ושל האחרים נשארים מפוצלים במקום להתלכד לכלל שלם.
- הוצג בידי
- אריק אריקסון
- חיבורים מרכזיים
- 4
- קשור ל
עובד מחדש בידי
- אוטו קרנברג 1967 קרנברג נטל את מושג פיזור הזהות של אריקסון, שאריקסון קשר למשבר הזהות של גיל ההתבגרות, והפך אותו למאפיין מבני מגדיר של הארגון הגבולי, תוך הרחבתו מתפיסת העצמי אל תפיסת האחרים המשמעותיים.
הוליד את
- ארגון אישיות גבולי קרנברג בנה את מושג ארגון האישיות הגבולי על פיזור הזהות של אריקסון, שאותו הציב כראשון משלושת מאפייניו המבניים המגדירים.
הוצג בידי
- אריק אריקסון אריקסון תיאר את דיפוזיית הזהות ככישלון של גיבוש הזהות בסוף גיל הנעורים, בעיקר במאמר "בעיית זהות האני" (1956) שנדפס שוב בקובץ זהות ומעגל החיים; מאוחר יותר העדיף את המונח בלבול זהות.