מושג
בעלנות ומימוש עצמי
שני אופני הקיום הבסיסיים שפרום העמיד זה מול זה בספר ״בעלנות או מימוש עצמי״ (1976). באופן הבעלנות אדם מתייחס לעולם, לזולת, לידע ואף לעצמו כאל רכוש שיש לרכוש ולשמור, ומוגדר על ידי מה שיש לו; באופן ההוויה אדם פעיל במובן של שימוש בכוחותיו, שיתוף, אהבה וצמיחה, ומוגדר על ידי מה שהוא ומה שהוא עושה. פרום סבר שהחברה התעשייתית הפכה את אופן הבעלנות לשליט, וקרא לשינוי באופי לעבר ההוויה כתנאי להישרדות האנושית.
הוצג בידי
- אריך פרום 1976 ״בעלנות או מימוש עצמי״ (1976), שראה אור בו בזמנית באנגלית ובגרמנית, הפך את הניגוד בין אופן הקיום של בעלנות לאופן הקיום של הוויה למסגרת של הביקורת החברתית המאוחרת של פרום.