מושג
הכלל היסודי
הכלל שהמטופל מקבל על עצמו בפתח האנליזה: למסור כל מה שעולה בדעתו, ולא להשמיט דבר משום שהוא נראה לו חסר חשיבות, לא שייך, מביך או לא נעים. פרויד כינה אותו "הכלל היסודי של הפסיכואנליזה" במאמריו על הטכניקה משנים 1912–1913. הכלל הופך את שיטת האסוציאציה החופשית לחובה של הטיפול, והפרותיו, השתיקות וההשמטות, נעשות סימנים להתנגדות. מקבילו בצד האנליטיקאי הוא הקשב המרחף באופן שווה.
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 2
- קשור ל
- אסוציאציה חופשית
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1912 מכנה את החובה למסור בלי ביקורת כל מה שעולה בדעת "הכלל היסודי של הפסיכואנליזה". הוא מציין שמטופל הנתון בהתנגדות ההעברה מרשה לעצמו להזניח אותו.
נגזר מתוך
- אסוציאציה חופשית 1912 הכלל היסודי מנסח את שיטת האסוציאציה החופשית כחובה שהמטופל מקבל על עצמו: לומר בלי ביקורת כל מה שעולה בדעתו. פרנצי ורנק מדברים על "הכלל היסודי" הטכני של האסוציאציה החופשית.