מושג
בדיעבד
תפיסתו של פרויד שלפיה חוויות, רשמים ועקבות זיכרון מעובדים מחדש במועד מאוחר, כאשר חוויה חדשה או שלב חדש בהתפתחות מעניקים להם משמעות וכוח פתוגני שלא היו להם בתחילה. לפלאנש ופונטאליס העמידו אותה כמושג מרכזי במחשבה הפרוידיאנית, ולפלאנש הציע באנגלית את המונח afterwardsness במקום ״deferred action״ של המהדורה הסטנדרטית. הוא קרא בו צירוף של שני כיווני זמן: מסר מן האחר שהופקד תחילה, ותרגומו מחדש בידי הסובייקט מאוחר יותר.
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 2
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1895 פרויד השתמש במונחים nachträglich ו־Nachträglichkeit משנות ה־90 של המאה ה־19, ובמלואם ב״טיוטה לפסיכולוגיה מדעית״ מ־1895, שבה זיכרון הופך לטראומה רק בדיעבד, ובמכתביו לפליס. לפלאנש ופונטאליס אספו לימים שימושים אלה למושג אחד.
פותח בידי
- זיגמונד פרויד 1918 מקרה "איש הזאבים" הוא ההפעלה המלאה ביותר של הבדיעבד (Nachträglichkeit) בכתביו המפורסמים של פרויד: הסצנה שנצפתה בגיל שנה וחצי מקבלת את משמעותה ואת כוחה הטראומטי רק כאשר היא מתעוררת מחדש, בחלום בגיל ארבע, בזכות הבנה מינית שלא הייתה לילד קודם לכן.
- ז'אן לפלאנש 1967 הערך ״Après-coup״ ב״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ אסף את השימושים המפוזרים של פרויד במילה nachträglich למושג אחד והעמיד אותו במרכז המחשבה הפרוידיאנית. מאוחר יותר הציע לפלאנש באנגלית את המונח afterwardsness במקום ״deferred action״ וקרא אותו לאור תיאוריית הפיתוי המוכלל.
- ז'אן-ברטראן פונטאליס 1967 כשותף לכתיבת ״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״, פונטאליס שותף לערך ״Après-coup״, שהציג לראשונה את ה־Nachträglichkeit של פרויד כמושג בפני עצמו.