מושג
הזדהות דביקה
צורה ראשונית של הזדהות שתיארו אסתר ביק ודונלד מלצר, ושהופיעה לראשונה בדפוס בכתבי מלצר על אוטיזם מ-1975. כאשר תינוק לא הפנים אובייקט מכיל המעניק לו תחושה של עור המחזיק אותו יחד, אין ביכולתו להשליך אל תוך אובייקט או להפנים אותו, והוא מחזיק את עצמו יחד בדביקה לפני השטח של האובייקט. התוצאה היא חיקוי של תכונותיו החיצוניות של האובייקט, קולו, תנועותיו או התנהגותו, ולא הזדהות עם תכונותיו הפנימיות. היא שייכת לעולם דו-ממדי שאין בו מרחבים פנימיים, וניכרת במצבים אוטיסטיים ופוסט-אוטיסטיים ובאישיויות שטחיות ומחקות.
להמשך קריאה- הוצג בידי
- דונלד מלצר
- חיבורים מרכזיים
- 1
הוצג בידי
- דונלד מלצר 1975 המונח הוא של אסתר ביק, אך הופיע לראשונה בדפוס במאמרו של מלצר מ-1975 ובספר 'חקירות באוטיזם', שם פרש אותו כאופן הזדהות שונה מהזדהות השלכתית.
פותח בידי
- אסתר ביק ביק טבעה את המונח מתוך תצפיות בתינוקות הנצמדים למשטחים כאשר אין אובייקט מכיל שמחזיק אותם יחד. מאמרה מ-1986 הרחיב את הרעיון.
התפצל מתוך
- הזדהות השלכתית הזדהות השלכתית מניחה אובייקט בעל פנים שאליו אפשר להשליך. הזדהות דביקה שייכת לעולם דו-ממדי שאין בו מרחב פנימי, ולכן העצמי נדבק למשטח האובייקט ומחקה אותו במקום לחדור אליו.