מאמר
מקורותיה של תאוריית ההתקשרות: ג'ון בולבי ומרי איינסוורת'
The Origins of Attachment Theory: John Bowlby and Mary Ainsworth
מאמרה של אינגה ברת'רטון בכתב העת Developmental Psychology (1992) הוא סקירה היסטורית של התהוות תאוריית ההתקשרות, המתארת אותה כהישג משותף של ג'ון בולבי ומרי סולטר איינסוורת'. ברת'רטון מאתרת שני שורשים נפרדים בשנות השלושים: את השקפתו המתגבשת של בולבי, שנוצרה בעבודתו בהדרכת ילדים ובהכשרתו הפסיכואנליטית, שחוויות ממשיות של אובדן האם ושל חסך אימהי מעצבות את האישיות בהמשך, ואת היכרותה של איינסוורת' עם תאוריית הבטחון (security theory) של וויליאם בלאץ באוניברסיטת טורונטו. שותפותם החלה ב־1950, כשאיינסוורת' הצטרפה לצוות המחקר של בולבי במרפאת טביסטוק, שבה תיעד ג'יימס רוברטסון כבר את תגובותיהם של ילדים צעירים לפרידה. שלבה הפורה ביותר הגיע מאוחר יותר, אחרי שבולבי שילב אתולוגיה, תורת מערכות בקרה וחשיבה פסיכואנליטית לתוך תשתית ראשונה של התאוריה, ואחרי שאיינסוורת' ערכה באוגנדה את המחקר האמפירי הראשון על ההתקשרות בין תינוק לאמו. המאמר ממשיך בתקופת בניית התאוריה וגיבושה: הטרילוגיה של בולבי Attachment and Loss, עם תיאור מערכת התנהגות ההתקשרות ומודלים פנימיים עובדים של העצמי ושל דמויות ההתקשרות, ומחקר בלטימור של איינסוורת', שהניב את מצב הזר (Strange Situation), את רעיון דמות ההתקשרות כבסיס בטוח לחקירה, ואת הרגישות האימהית לאותותיו של התינוק כמקור ההבדלים בדפוסי ההתקשרות. ברת'רטון טוענת שהשפעתה של תאוריית בולבי מושתתת על שיטות המחקר של איינסוורת' ועל המחקר שהן אפשרו. החלק האחרון סוקר כיוונים חדשים, ובראשם הפנייה לרמה הייצוגית של ההתקשרות, שפתח ראיון ההתקשרות למבוגרים של מרי מיין, ואת חקר ההעברה הבין-דורית של דפוסי התקשרות, ומעריך את עתידה של התאוריה.
רעיונות מרכזיים
- תאוריית ההתקשרות מוצגת כפרי עבודתם המשותפת של שניים שכישרונותיהם משלימים זה את זה: בולבי סיפק את המסגרת התאורטית, ואיינסוורת' את שיטות המחקר שבחנו אותה ואת הממצאים שהרחיבו אותה.
- לתאוריה שני שורשים בשנות השלושים: השקפתו הקלינית של בולבי שפרידה ממשית מן האם ואובדנה משפיעים על האישיות בהמשך, והכשרתה של איינסוורת' בתאוריית הבטחון של וויליאם בלאץ, שגם ניסחה מחדש וגם קראה תיגר על רעיונות פרוידיאניים.
- שיתוף הפעולה החל ב־1950 במרפאת טביסטוק, שבה הצטרפה איינסוורת' למחקר של בולבי על השפעות פרידה מוקדמת ונחשפה לתצפיותיו של ג'יימס רוברטסון על ילדים צעירים שהופרדו מהוריהם.
- התשתית הראשונה של בולבי לתאוריה חיברה את החשיבה הפסיכואנליטית לאתולוגיה ולתורת מערכות הבקרה, וניסחה מחדש את קשר הילד לאם כתוצר של מערכת התנהגות שהתפתחה באבולוציה, ולא כתוצר לוואי של ההזנה.
- מחקר התצפית של איינסוורת' באוגנדה היה המחקר האמפירי הראשון על דפוסי התקשרות בין תינוק לאמו, ומחקר הבית המאוחר שלה בבלטימור, יחד עם פרוצדורת מצב הזר, העניקו לתאוריה דרך מתוקפת להערכת הבדלים בין-אישיים בהתקשרות.
- איינסוורת' תרמה שניים מן המושגים המרכזיים של התאוריה: דמות ההתקשרות כבסיס בטוח שממנו התינוק יוצא לחקור את העולם, והרגישות האימהית לאותותיו של התינוק כמה שמעצב את ביטחון ההתקשרות.
- בתקופת הגיבוש הציג בולבי בטרילוגיה Attachment and Loss את מערכת התנהגות ההתקשרות ואת המודלים הפנימיים העובדים של העצמי ושל דמויות ההתקשרות, ובכלל זה את האופן שבו הדרה הגנתית של מידע כואב עלולה לפצל מודלים אלה.
- הכיוונים החדשים מפנים את מחקר ההתקשרות לרמה הייצוגית: עבודתה של מרי מיין בברקלי וראיון ההתקשרות למבוגרים פתחו את חקר מצבי הנפש של הורים בנוגע להתקשרויותיהם שלהם בילדות, ואת חקר ההעברה הבין-דורית של דפוסי התקשרות.
- ברת'רטון מסיקה שללא דפוסי ההתקשרות של איינסוורת' וללא ראיון ההתקשרות למבוגרים שנבנה על יסודם, רעיונותיו של בולבי לא היו זוכים להשפעה שיש להם על הפסיכולוגיה ההתפתחותית והקלינית, ומעריכה מה עוד עשויה התאוריה להשיג בעתיד.
מה הוא מראה
ג'ואן ריווייר אנליזה של ג'ון בולבי
ריבייר הייתה האנליטיקאית של בולבי באנליזה הדידקטית שעבר במסגרת הכשרתו במכון הפסיכואנליטי הבריטי בשנות השלושים.