השלישי האנליטי: עבודה עם עובדות קליניות אינטרסובייקטיביות

באמצעות שני רצפים קליניים ממחיש אוגדן את מאמצו של האנליטיקאי לזהות, להבין ולנסח במילים, לעצמו ולמטופל, את יחסי הגומלין המשתנים מרגע לרגע בין שלוש סובייקטיביות: זו של האנליטיקאי, זו של המטופל, והחוויה ששניהם יוצרים יחד, שאותה הוא מכנה השלישי האנליטי. ברצף הראשון האנליטיקאי מגיע אל החוויה המשותפת הזאת בין השאר דרך מה שנראה כרוורי פרטי שלו עצמו, מצבים שעשויים להיראות כהתכנסות נרקיסיסטית בעצמי, כפיזור קשב, כהרהור כפייתי או כחלימה בהקיץ. ברצף השני, מחשבת שווא סומטית של האנליטיקאי, יחד עם החוויות החושיות והפנטזיות הגופניות של המטופל, היא הדרך העיקרית שבה הוא מגיע להבנת החרדות המובילות הנוצרות בין האנליטיקאי למטופל.