צל האחר: אינטרסובייקטיביות ומגדר בפסיכואנליזה

צל האחר (ראטלדג', 1998) מקבץ שלוש מסות של הפסיכואנליטיקאית האמריקאית ג'סיקה בנג'מין, הממשיכות את עבודתה הקודמת על אינטרסובייקטיביות ומגדר. לפי תיאור ההוצאה, הספר מבחין בין שני סוגי יחסים של האדם עם האחר: באחד, האחר נפגש כישות שונה לחלוטין מן העצמי ובכל זאת ניתנת להכרה; בשני, האחר נתפס דרך תפקידו כמאגר של תכונות שהעצמי השליך מתוכו. בנג'מין שואלת כיצד העצמי מיישב בין שני סוגי היחסים האלה ומה נובע מכך ליחסים בין גברים לנשים, ובכך היא נוטלת חלק בוויכוחים העכשוויים בתאוריה הפמיניסטית ובפסיכואנליזה, ובהם הביקורת הפמיניסטית והפוסט-מודרנית על מושג הסובייקט. המסה הראשונה, "הזינוק הקדמון של הפסיכואנליזה: מן הגוף אל הדיבור", מקורה בהרצאה משנת 1995 בכנס "המאה הפסיכואנליטית" באוניברסיטת ניו יורק, והיא קוראת את המעבר המכונן של הפסיכואנליזה מן הגוף אל הדיבור בתיאורי המקרה המוקדמים של פרויד; השנייה, "הבניות של תוכן לא ודאי", מערערת על קטגוריות מגדר קבועות; והשלישית, "צלו של הסובייקט האחר", טוענת בזכות שימורו של סובייקט המסוגל להכיר במה שהוא משליך כשלו.