ספר
סקסואל: המיניות המורחבת במובן הפרוידיאני, 2000–2006
Sexual: la sexualité élargie au sens freudien, 2000–2006
הקובץ האחרון של לפלאנש: תשע עשרה מסות שנכתבו בין 2000 ל־2006, שיצאו בהוצאת Presses universitaires de France ב־2007 ותורגמו לאנגלית בשם Freud and the Sexual (2011), בעריכת ג'ון פלצ'ר ובתרגומם של פלצ'ר, ג'ונתן האוס וניקולס ריי. המילה sexual שבכותרת מציינת את המיניות במובנה המורחב של פרויד, שלפלאנש מגן עליו מפני קריאות המצמצמות אותו. המסות מבחינות בין דחף לאינסטינקט ובין מיניות להיקשרות. הן שואלות אם יש לכתוב מחדש את הפרק השביעי של ״פשר החלומות״ במונחים של תקשורת, ויוצאות מן המצב האנתרופולוגי היסודי של מבוגר וילד. מסות אחרות בוחנות את כישלונות התרגום, את ההעתקה וההעבה, את הפשע המיני, את המגדר, המין והמיני, ואת שלושת המובנים של המונח ״לא-מודע״. הקבוצה האחרונה עוסקת בגילוי עריות ובמיניות ילדית, וקוראת את הסירוס ואת תסביך אדיפוס כצפנים וכתבניות נרטיביות ולא כמבנים מכוננים. מסות נוספות מגנות על מקומה של הפסיכואנליזה באוניברסיטה, דנות ברמות ההוכחה שלה, ומעמידות את פרויד מול הפילוסופיה ומול הפסיכותרפיה; אחת מהן, ״בוויכוח עם פרויד״, מנסחת את שיטתו של לפלאנש לעשות צדק עם טקסט באמצעות השבת סתירותיו.
רעיונות מרכזיים
- יש להבחין בין הדחף לבין האינסטינקט, ובין המיניות לבין ההיקשרות.
- המצב האנתרופולוגי היסודי של מבוגר וילד הוא נקודת המוצא של התיאוריה הפסיכואנליטית.
- יש להבחין בין מגדר, מין ומיני, כשהמיני מציין את המיניות המורחבת שפרויד גילה.
- הסירוס ותסביך אדיפוס הם צפנים ותבניות נרטיביות ולא מבנים מכוננים.
- לעשות צדק עם הטקסט של פרויד פירושו להשיב את סתירותיו ולא להסתיר אותן.