להשיב חיים שלא נחיו: התנסויות בפסיכואנליזה

קובץ מסות שראה אור ב־2016 בסדרה New Library of Psychoanalysis של הוצאת ראוטלדג׳, ובו מראה תומאס אוגדן בעזרת דוגמאות קליניות כיצד אופני חשיבה שונים עשויים לקדם את העבודה האנליטית או לעכב אותה. בהישען על ויניקוט ועל ביון, ובסגנון ה־"קריאה היצירתית" שלו, הוא רואה בחיים שלא נחיו תופעה אוניברסלית ומתאר כיצד אפשר להשיב חלקים מהם בחוויה האנליטית. הספר עוסק גם במקומה של האינטואיציה בעבודה האנליטית ובדרך שבה אנליטיקאי מגיע לסגנון משלו. הוא בוחן את הזיקה בין אמת לשינוי נפשי: כיצד מאמצים מודעים ולא־מודעים להתמודד עם האמת של החוויה משנים את המטופל ואת האנליטיקאי כאחד. הוא מציע דרך להשתמש במושגי אמת בעבודה הקלינית ובקריאת קפקא ובורחס. פרקיו עוסקים בחשיבה מאגית, בחשיבה חלומית ובחשיבה מתמירה, בפחד מהתמוטטות ובחיים שלא נחיו, במאמרו של ביון "הערות על זיכרון ותשוקה", ב־"אמן הרעב" של קפקא וב־"ספריית בבל" של בורחס, והוא נחתם בשיחה עם אוגדן.