מחקרים קליניים בפסיכיאטריה

מבחר מן ההרצאות הקליניות שנשא הארי סטאק סאליבן בפני צוות צ'סטנאט לודג', בית החולים הפסיכיאטרי ברוקוויל שבמרילנד, בין אוקטובר 1942 לאפריל 1946. הספר ראה אור לאחר מותו, בהוצאת W. W. Norton ב-1956, ונמנה לימים ככרך השני של כתביו המכונסים. העורכות, הלן סוויק פרי, מרי לאד גוול ומרתה גיבון, בחרו כ-130,000 מילים מתוך יותר ממיליון, רובן מהרצאות שניתנו בין אפריל לנובמבר 1943. בעוד שספריו האחרים של סאליבן שראו אור לאחר מותו מציגים את התאוריה הבין-אישית של ההתפתחות ואת הריאיון הפסיכיאטרי, ספר זה מראה את הקלינאי המיישם את התאוריה על ההפרעות שהוא פוגש במרפאה. לאחר ניסוח של התאוריה הבין-אישית של ההפרעה הנפשית הוא דן בתהליכים שבהם החרדה נשמרת מחוץ למודעות – התעלמות סלקטיבית, סובלימציה, דיסוציאציה והדינמיזם הפרנואידי – וברגשות, ובהם צרות עין וקנאה, שעשויים להחיש הפרעה קשה. אחר כך הוא קורא את ההיסטריה, האובססיונליות, ההיפוכונדריה, הפסיכוזה המאנית-דפרסיבית, הסכיזופרניה והמצבים הפרנואידיים כדפוסים של חיים בין-אישיים, ומסיים בשימוש בישויות קליניות כמסגרת התייחסות בטיפול ובפסיכותרפיה של חולי סכיזופרניה.