ספר
ילדות וחברה
Childhood and Society
ספרו הראשון של אריקסון מחבר בין פסיכואנליזה קלינית, אנתרופולוגיה תרבותית והיסטוריה, וטוען שאין להבין את התפתחות הילד במנותק מן החברה שבה הוא גדל: כל תרבות פוגשת את שלבי הגוף ואת שלבי האני בדרכי חינוך משלה, ובאמצעותן מעצבת את סוג המבוגר שהיא זקוקה לו. החלק הראשון מציג את השיטה באמצעות תיאורי מקרה, שבהם הסימפטום נקרא בעת ובעונה אחת כאירוע גופני, כאירוע של האני וכאירוע חברתי, ומנסח מחדש את תורת המיניות הילדית של פרויד כמערכת של אזורים ואופנים: לכל אזור בגוף אופן פעולה אופייני – הכנסה פנימה, החזקה, שחרור, חדירה, הכלה – ההופך לדפוס של חיים חברתיים. החלק השני נשען על עבודת השדה של אריקסון בקרב שבט הסיו בדקוטה הדרומית ושבט היורוק בצפון קליפורניה. הוא מראה כיצד דרכי גידול הילדים של עם צייד ביזונים ושל עם דייג סלמון תואמות את כלכלתם ואת תמונת עולמם, וכיצד הסיו, שנותקו מאורח חייהם ההיסטורי, נותרו בלי זהות שאפשר לחיות על פיה. החלק השלישי עוסק בצמיחת האני: כישלון מוקדם של האני אצל ילדה סכיזופרנית, המשחק של הילד כדרך להשתלט על החוויה, והפרק "שמונה גילי האדם", המרחיב את השלבים הליבידינליים לרצף של משברים פסיכו-סוציאליים לאורך מעגל החיים כולו, מאמון בסיסי מול חוסר אמון בינקות ועד שלמות האני מול ייאוש בזקנה. החלק האחרון, "הנעורים והתפתחות הזהות", מוליך את מושג הזהות אל ההיסטוריה: הקטבים של הזהות האמריקנית, דימויי הילדות של היטלר, הנקראים כפנייה אל מרד הנעורים של הצעירים הגרמנים, והסרט הסובייטי על נעוריו של מקסים גורקי, הנקרא כתעודה של זהות מהפכנית רוסית מתהווה. הספר, שיצא במהדורה מתוקנת ומורחבת ב־1963, הביא לקהל רחב את השלבים הפסיכו-סוציאליים ואת מושג משבר הזהות.
רעיונות מרכזיים
- ההתפתחות היא פסיכו-סוציאלית: אין להפריד את צמיחת האני מן ההקשר החברתי וההיסטורי שלה, וכל חברה פוגשת את השלבים הגופניים של הילד בדרכי חינוך משלה, התואמות את כלכלתה ואת תמונת עולמה.
- תיאור מקרה יש לקרוא בשלושה מישורים השזורים זה בזה – האורגניזם, האני והחברה – ואף אחד מהם אינו מסביר את הסימפטום לבדו.
- השלבים הליבידינליים של פרויד מנוסחים מחדש כאזורים ואופנים: לכל אזור בגוף אופן פעולה – הכנסה פנימה, החזקה, שחרור או חדירה – ההופך לדפוס של התנהגות חברתית.
- אצל הסיו והיורוק דרכי החינוך תואמות את הכלכלה ואת תמונת העולם של עם צייד ושל עם דייג; עם שנותק מאורח חייו ההיסטורי, כמו הסיו, מוריש לילדיו זהות שאין לה עתיד.
- המשחק הוא דרכו של הילד להשתלט על החוויה באמצעות יצירת מצבים-מודל, ובניית המשחק של הילד חושפת את פעולת הסינתזה של האני.
- מעגל החיים עובר בשמונה גילים, וכל אחד מהם מציב משבר בין שתי תוצאות מנוגדות: אמון בסיסי מול חוסר אמון, אוטונומיה מול בושה וספק, יוזמה מול אשמה, חריצות מול נחיתות, זהות מול בלבול תפקידים, אינטימיות מול בידוד, פוריות מול קיפאון, ושלמות האני מול ייאוש.
- משימת גיל ההתבגרות היא הזהות: תחושה פנימית של אחידות ורציפות, התואמת את האחידות והרציפות של משמעותו של האדם בעיני אחרים; כישלונה הוא בלבול תפקידים.
- גם לאומות יש זהויות, שמנהיגיהן ומיתוסיהן פועלים עליהן: אריקסון קורא את הקטבים של הזהות האמריקנית, את פנייתו של היטלר אל מרד הנעורים הגרמני ואת הסרט על נעורי גורקי כביטויים של זהויות לאומיות במשבר.
מה הוא מראה
- 1950
אריק אריקסון הצגת התפתחות פסיכו-חברתית
אריקסון הציג את שמונת השלבים בפרק "שמונה גילי האדם" בספרו ילדות וחברה (1950), וחזר וניסח את התכנית ואת העיקרון האפיגנטי שלה בערוב ימיו בספר מעגל החיים שהושלם (1982).
- 1950
אריק אריקסון הצגת משבר זהות
אריקסון טבע את המונח במלחמת העולם השנייה לתיאור חיילים משוחררים במרפאת השיקום לוותיקים של בית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם; הוא תיאר את המשבר כגיל החמישי בספרו ילדות וחברה, ושחזר את מקור המונח בפתח דבר לספר זהות: נעורים ומשבר.
- 1950
אריק אריקסון הצגת אמון בסיסי
אמון בסיסי מול חוסר אמון בסיסי הוא הראשון משמונה הגילים בספר ילדות וחברה, שבו רואה אריקסון באמון של התינוק את אבן הפינה של אישיות בריאה.
- 1950
אריק אריקסון הצגת פוריות
אריקסון הציב את הפוריות מול הקיפאון כגיל השביעי בספר ילדות וחברה, ועשה את פוריותו של גנדי באמצע חייו לנושא מרכזי בספר האמת של גנדי (1969).
אריק אריקסון הצגת מורטוריום פסיכו-חברתי
אריקסון תיאר את גיל הנעורים כמורטוריום שהחברה מעניקה בין הילדות לבגרות, ובספר לותר הצעיר (1958) פירש את שנותיו של לותר במנזר כמורטוריום שכזה.
הצגת כל ה־8 הצגת פחות
זיגמונד פרויד השפעה על אריק אריקסון
אריקסון בנה את שמונה הגילים שלו על תורת השלבים הליבידיניים של פרויד, והרחיב אותה מאזורי הגוף למשימות החברתיות של כל תקופת חיים.
התפתחות פסיכו-חברתית נגזר מתוך התפתחות פסיכו-סקסואלית
ארבעת הגילים הראשונים של אריקסון מקבילים לשלבים האורלי, האנאלי, הפאלי ושלב החביון של פרויד; הספר ילדות וחברה יוצא מאזורי הגוף והאופנים של פרויד ומוסיף לכל אחד מהם את המשבר החברתי שהוא מביא.
פיזור זהות ניצב כנגד זהות האני
בתכנית של אריקסון דיפוזיית הזהות היא הקוטב השלילי של משבר גיל הנעורים, שתוצאתו החיובית היא זהות האני.
גלריה
עטיפת מהדורת הכריכה הרכה של "ילדות וחברה" בהוצאת ו. ו. נורטון (1993)