ספרה הראשון של סוזן אייזקס, שראה אור בשם סוזן ס. בריירלי. לפי ההקדמה נכתב הספר כדי לענות על צרכיהם הראשונים של סטודנטים לפסיכולוגיה שאינם אנשי מקצוע, ובמיוחד של משתתפי הקורסים של אגודת החינוך של הפועלים (WEA), מנקודת מבט התואמת את ההשקפה הביולוגית. החלק הראשון מציג את תחומה ושיטותיה של הפסיכולוגיה: הגדרות, שיטות ושדות מחקר. בעקבות ויליאם מקדוגל רואה אייזקס בפסיכולוגיה את חקר ההתנהגות כפעילות תכליתית. היא מקבלת את ממצאי הביהייביוריזם, אך דוחה את הפסיכולוגיה ללא תודעה של ג'ון ב. ווטסון. החלק השני דן בבעיות כלליות: ה״משאלה״, האורגניזם וסביבתו, ושלושה פרקים על אינסטינקט ואינטליגנציה. הוא נחתם בפרק על המודע והלא־מודע. שם מתארת אייזקס את הלא־מודע כעשוי ממשאלות מודחקות, וטוענת שהקונפליקט המוביל להדחקה, אף שנדמה שהוא מעמיד את הילד מול העולם החיצוני, הוא מלכתחילה קונפליקט פנימי. היא מעמידה את העידון מעל תצורת התגובה כמוצא מקונפליקט כזה, ומביאה את העמדה הפרוידיאנית שלפיה תוכן הלא־מודע הוא בעיקרו מיניות ינקותית. הספר מסתיים ברשימת קריאה, ובה גם "על החלום" של פרויד.
- מאת
- סוזן אייזקס
- פרסום
- 1921
- מתוך
- London: Methuen and Co. (published under the name Susan S. Brierley)
- שפה
- אנגלית